הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:בדיקה לפני תשמיש ולאחריו"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 104: שורה 104:
דברי הרי"ף אלו מחודשים. כבר '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) תמה על דבריו מאין יצאו לו דברים אלו, שאם ברואה מחמת תשמיש היה לה לגמרא לפרש. אלא התיקון והעיוות המדובר כאן הוא רק לענין טומאה וקרבן, וגם תמה על מה שהביא הרי"ף ברייתא זו להלכה, שהרי העמידוה בעסוקה בטהרות ואנו אין לנו היום טהרות. ודחה שם את האפשרות לפרש למסקנת הגמרא שמדובר באינה עסוקה בטהרות, לפי שקיי"ל שכל לבעלה לא בעי בדיקה.
דברי הרי"ף אלו מחודשים. כבר '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) תמה על דבריו מאין יצאו לו דברים אלו, שאם ברואה מחמת תשמיש היה לה לגמרא לפרש. אלא התיקון והעיוות המדובר כאן הוא רק לענין טומאה וקרבן, וגם תמה על מה שהביא הרי"ף ברייתא זו להלכה, שהרי העמידוה בעסוקה בטהרות ואנו אין לנו היום טהרות. ודחה שם את האפשרות לפרש למסקנת הגמרא שמדובר באינה עסוקה בטהרות, לפי שקיי"ל שכל לבעלה לא בעי בדיקה.
<BR/>ה'''רא"ש''' (נידה א ה) הוסיף להקשות על הרי"ף, שהרי לרי"ף יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ןעוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, והרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, ואפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש.
<BR/>ה'''רא"ש''' (נידה א ה) הוסיף להקשות על הרי"ף, שהרי לרי"ף יוצא שר' חנינא מדבר בבדיקה שלאחר תשמיש, ומהגמרא (נידה יב ב) מוכח שלא כן שהרי הקשתה על זה מדברי ר' זירא שאיירי בבדיקה שקודם תשמיש. ןעוד שאינו מובן מה מקשה משמואל על ר' חנינא, והרי שמואל אמר שבעסוקה בטהרות צריכה בדיקה תמיד ובשאינה עסוקה אין צריכה בדיקה, ואפשר שמודה שעל כל פנים בג' פעמים ראשונות חייבת לבדוק כדי להחזיקה בטהרה. גם על עצם חידושו של הרי"ף הקשה הרא"ש מה מועיל ששימשה ג' פעמים בלא דם, והרי לא קבעה לה וסת, ועדיין יש לחשוש שמא עכשיו תראה בשעת תשמיש.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב סוד"ה והרב אלפס) תמה גם הוא שלא הוזכר בברייתא כלל ג' פעמים, אבל כתב שלשון 'עותוה ותקנוה' משמע כהרי"ף.


====שיטות הראשונים בביאור דעת הרי"ף====
====הסבר הראשונים בביאור דעת הרי"ף====
=====הסבר הרמב"ן=====
ה'''רמב"ן''' במלחמות (כתובות ס ב) ובחידושים (נידה יב ב) כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, ועל זה קאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים.
ה'''רמב"ן''' במלחמות (כתובות ס ב) ובחידושים (נידה יב ב) כתב ששני העדים שבודקת בהן, אחד לו ואחד לה, אלא שבשלה בודקת גם קודם תשמיש. וביאור דברי הרי"ף שאף שאשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, כפשט דברי שמואל, מ"מ צריכה לבדוק ג' פעמים שלא תוחזק מחמת תשמיש. ומה שלא הזכיר ר' חנינא בדבריו ענין הבדיקה ג' פעמים, לפי שהוא משיב לדברי ר' מאיר שאמר שאין לה תקנה, וקאמר דיש לה על ידי שתוחזק בעדים.
<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, בחידושיו שם פירש שהקושית הגמרא היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות ולכן צריכה לבדוק, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה. ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה, ומשמע שאינה צריכה כלל אפילו פעם אחת, שאם לא כן היה לו לפרש. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים. כפירוש זה פירש גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (נידה יב ב ד"ה והרב אלפסי ז) וכן הובא ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה ורבינו הרמב"ן) וב'''ר"ן''' (נידה יב ב ד"ה ונמצא), וכן פירש ה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
<BR/>ולענין פירוש הגמרא שהקשתה מדברי שמואל, בחידושים שם פירש שהקושיה היא למה הוצרך שמואל לפסוק הלכה כר' חנינא ודלא כר' מאיר, הרי אם הבין שמדובר בעסוקה בטהרות שצריכה לבדוק לעולם, ואם מצאה ג' פעמים דם נאסרה, הרי כבר אמר לעיל שמואל שהעסוקה בטהרות צריכה בדיקה לבעלה, ואם בשאינה עסוקה בטהרות, הרי לעיל אמר ר' זירא שבאינה עסוקה אינה צריכה בדיקה כלל אפילו פעם אחת. ומסיקה הגמרא דאיירי בשאינה עסוקה, ורב יהודה דהכא פליג על ר' זירא וסובר דגם באינה עסוקה בעיא בדיקה ג' פעמים. ולפי זה יש לפרש גם את דברי ר' יהודה לעיל, שמותרת בלא בדיקה דווקא אחר שהוחזקה ג' פעמים.
<BR/>אמנם במלחמות שם פירש באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך השמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דסכר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי.


דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש.
לשיטה זו מבואר בדעת הרי"ף שגם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לבעלה, אחר שהוחזקה ג' פעמים שאינה רואה מחמת תשמיש, אך עד שתוחזק לטומאה או לטהרה צריכה לבדוק קודם תשמיש, אף שאינה עסוקה בטהרות. אמנם אם יש לה וסת, אף בדיקות אלו אינה צריכה, וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב, נידה יב ב ד"ה ונמצא) וה'''מאירי''' (נידה יב ב ד"ה וגדולי הפוסקים).
<BR/>לעומת זאת ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב בדעת הרי"ף שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה.


=====הסבר הרא"ש=====
אמנם במלחמות שם פירש ה'''רמב"ן''' באופן אחר. שהקושיה על שמואל למה הוצרך להשמיענו כר' חנינא ודלא כר' מאיר, אם איירי בעסוקה בטהרות שצריכה בדיקה קודם תשמיש, ולאחר בדיקה מותרת, הרי כבר אמר רב יהודה לעיל שמותרת אחר בדיקה גם בעסוקה בטהרות ומוכח דלא כר' מאיר, ואם באינה עסוקה בטהרות, גם בזה פשיטא דלא כר' מאיר, שהרי אמר ר' זירא בשם שמואל כל לבעלה לא בעיא בדיקה, ואם כן מבואר דס"ל כר' חנינא בן אנטיגנוס. אמנם בעד שלאחר תשמיש היה די לה, אלא שצריכה לבדוק גם לפני תשמיש כדי לוודא שהדם שרואה אחר תשמיש באמת מחמת תשמיש הוא ולא בא קודם לכן, אך לא מפני שאסורה היא עד שתבדוק. ומתרצת הגמרא, מאן דמתני הא לא מתני הא ולא פליגי.
ה'''רא"ש''' (נידה א ה) כתב לבאר בדעת הרי"ף, ששני העדים שמשמשת בהם, אחד הוא לפני תשמיש ואחד הוא לאחר תשמיש. אותו שלאחר תשמיש הוא המעוותה שמא תראה בו דם ג' פעמים ותיאסר, ואותו שקודם תשמיש הוא המתקנה ומתירה לשמש. אלא שצריכה לבדוק כן כל ימיה, ואם תראה ג' פעמים תיאסר על בעלה.
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבועות ב ב) הביא פירוש זה וכתב עליו שאין זה פשט הסוגיה. ובאמת דברי הרמב"ן צריכים ביאור, שהרי לכאורה חידוש גדול השמיענו שמואל במה שפסק הלכה כר' חנינא מעבר למה שאמר לעיל, שהרי לולי דבריו אלו היינו אומרים שאין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' חנינא, אלא כסתם מתני' שכל הנשים בחזקת טהרה ואינה צריכה בדיקה לא לפני ולא אחרי, והכא אשמעינן חידוש שהלכה כר' חנינא וצריכה בדיקה ג' פעמים על מנת להוכיח שאינה רואה מחמת תשמיש.
 
 
=====שיטת הראב"ד ב'בעלי הנפש' והש"ך בדעת הרי"ף=====
====שיטת הראב"ד ב'בעלי הנפש' והש"ך בדעת הרי"ף====


==שיטה ההלכה==
==שיטה ההלכה==
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.
מרן ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קפו א) כתב בסתם שאשה אינה צריכה בדיקה לבעלה לפני ואחרי תשמיש, ואדרבה אין לה לבדוק שמא יהא לבו נוקפו, והזכיר דעת הרמב"ם שהצנועות בודקות קודם תשמיש. ולאחר מכן (ב) כתב את דעת הרי"ף שג' פעמים הראשונים צריכה לבדוק קודם תשמיש, והוסיף שלרמב"ם והרא"ש אם אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם.

תפריט ניווט