501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נוסח הספירה וברכתה"
←אמירת 'היום': רווחים
מ (←'לעומר' או 'בעומר': הגהה) |
(←אמירת 'היום': רווחים) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==אמירת 'היום'== | ==אמירת 'היום'== | ||
בחלק מהראשונים (רוקח,תניא,מהרי"ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב"ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ"כ ה'''מג"א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים. | בחלק מהראשונים (רוקח, תניא, מהרי"ל) הנוסח היה שהיום. ב'''לבוש''' כתב שאין לומר כך שמשמע מלשון זו שהקב"ה ציוה שיספור שביום זה כך וכך לעומר ואין זה נכון וכ"כ ה'''מג"א'''. ה'''חק יעקב''' מיישב שמי שאומר כך לא משתבש והכוונה היא שהסיבה שמברך היא משום שהיום כך וכך ימים. | ||
==עמידה בשעת הספירה== | ==עמידה בשעת הספירה== | ||
ה'''רמב"ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו"ע'''(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש"ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג"ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע"ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]). | ה'''רמב"ם''' (שם,כג) פוסק שלכתחילה צריך לספור בעמידה וכן פסק ב'''שו"ע'''(שם). לדין זה לא נמצא מקור בש"ס והמפרשים הביאו לו מקור מפסיקתא זוטרתא (פרשת אמור) ומהזוהר (פרשת תצוה). הפוסקים למדו מספירת העומר למצוות אחרות בג"ש של 'לכם' 'לכם' ויש שכתבו שהוא כלל לכל מצוות שאין הנאה בעשייתם (ע' ספר המנהגים פסח טז, אבודרהם ברכות השחר וע"ע [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%98%D7%96_%D7%91 חבל נחלתו טז,ב]). | ||