58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אשו משום חציו ומשום ממונו"
אין תקציר עריכה
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{תחרות כתיבה}} {{מקורות||בבא קמא כב א||נזקי ממון יד טו|חושן משפט תיח יז}} מחלוקת האמוראים בשאלה האם אדם שמזיק באמצעות אש מתחייב מדין נזקי גופו או מדין נזקי ממונו . == סוגיית הגמרא == הגמרא במסכת בבא קמא (כב א) מציגה מחלוקת בין האמוראים בשאלה מה היסוד העומד מאחור...") |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
השיטה מקובצת מתרץ בדעת רש"י שריש לקיש מצריך בעלות על הגחלת רק במידה והאדם לא הדליק את האש בידיו אלא פשע בשמירת האש והיא התפשטה לרכוש חברו מאליה. אך במידה והאדם הדליק את האש בידיו אפילו ריש לקיש יודה שאין צורך בבעלות על הגחלת כדי לחייב. | השיטה מקובצת מתרץ בדעת רש"י שריש לקיש מצריך בעלות על הגחלת רק במידה והאדם לא הדליק את האש בידיו אלא פשע בשמירת האש והיא התפשטה לרכוש חברו מאליה. אך במידה והאדם הדליק את האש בידיו אפילו ריש לקיש יודה שאין צורך בבעלות על הגחלת כדי לחייב. | ||
התוספות חלקו על רש"י וטענו שלדעת ריש לקיש אין צורך בבעלות על הגחלת כדי להתחייב, ובעקבותיהם הלכו הרשב"א, תוספות רבינו פרץ והאגודה. | התוספות חלקו על רש"י וטענו שלדעת ריש לקיש אין צורך בבעלות על הגחלת כדי להתחייב, ובעקבותיהם הלכו הרשב"א, תוספות רבינו פרץ והאגודה. | ||
== אשו משום חציו - מסקנת הגמרא == | |||
=== קושיית הגמרא על רבי יוחנן === | |||
הגמרא מקשה על רבי יוחנן שלפי שיטתו הפטור של "טמון באש" לא שייך. | |||
רש"י מבאר בהסברו הראשון שלפי דעת רבי יוחנן מדליק האש מתחייב כאדם המזיק, ואדם חייב אפילו כשהזיק באונס ולכן לא שייך בו הפטור של טמון. תוספות רבינו פרץ לומד בכוונת רש"י שהפטור של טמון באש מבוסס על אונס, ולכן באדם המזיק שחייב באונס אין לפטור גם בטמון. תוספות רבינו פרץ חולק על רש"י וטוען שהפטור של טמון לא מבוסס על אונס והוא גזירת הכתוב בלבד. | |||
רש"י מביא הסבר נוסף, שהסיבה שלא שייך פטור בטמון לפי דעת רבי יוחנן הוא שכל נזקי החץ נעשים על ידי חדירה לתוך החפץ הניזק ופגיעה בתוכו, ואם כן כל נזקי חץ הם בטמון{{הערה|מדברי רש"י עולה שהוא מעדיף את ההסבר הראשון}}. | |||
התוספות מסבירים שלדעת רבי יוחנן לא שייך לפטור טמון באש, כי רק בנזקי ממונו מצאנו שהתורה חידשה פטורים לכל אב נזיקין, אך באדם המזיק אין שום פטורים והוא חייב בכל מצב. | |||
=== תירוץ הגמרא === | |||
הגמרא מיישבת שגם רבי יוחנן יודה שאדם המזיק באש פטור בטמון במקרים שבהם לא ניתן להגדיר את הנזק כחציו, לדוגמא במקרה שבו נפלה דליקה בחצרו ורק לאחר זמן הגדר נפלה והאש התפשטה אל חצר חברו. במצב כזה האש לא נחשבת כחציו משום שבשעה שהדליק את האש היא עוד לא הייתה ראויה להזיק בגלל הגדר. | |||
הגמרא מקשה על תירוץ זה שאם לא ניתן לחייב את המדליק משום חציו, הוא יהיה פטור לא רק מנזקי טמון אלא מכל הנזקים של אותה אש, שהרי רבי יוחנן סובר שאשו משום חציו. | |||
על כך מיישבת הגמרא שמי שמחייב באש משום חציו מחייב גם משום ממונו, ונחלקו הראשונים איך להבין את מסקנת הגמרא. | |||