10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
←פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו, אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן). הרשב"א ביאר את הספק של הגאונים שבמקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת 'שהכל' כדין אך הוסיף בטעות גם 'בורא פרי הגפן', (כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן'), שיש להסתפק האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין. | ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו, אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן). הרשב"א ביאר את הספק של הגאונים שבמקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת 'שהכל' כדין אך הוסיף בטעות גם 'בורא פרי הגפן', (כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן'), שיש להסתפק האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין. | ||
<BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים? | <BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים? | ||
<BR /> | <BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) כתב שאין לחשוש להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו. אמנם המאירי כן התקשה לשיטה זו, בכך שלגמרא פשוט יותר במקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' והוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' שזה פחות פשוט לה לגמרא ונשארת בשאלה. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר שהספק הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה. | ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר שהספק הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת. | מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת. | ||
== אכל נהמא ותמרי == | ==אכל נהמא ותמרי== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
== הערות שוליים == | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||