10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה'''גמרא''' (ברכות י ב) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאין לו לאדם להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך, שנאמר: "ממעמקים קראתיך יי". וכן מבואר בברייתא, שאין לעמוד על גבי כסא או שרפרף ולהתפלל, אלא במקום נמוך, שאין גבהות לפני המקום ב"ה. | ה'''גמרא''' (ברכות י ב) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאין לו לאדם להתפלל במקום גבוה אלא במקום נמוך, שנאמר: "ממעמקים קראתיך יי". וכן מבואר בברייתא, שאין לעמוד על גבי כסא או שרפרף ולהתפלל, אלא במקום נמוך, שאין גבהות לפני המקום ב"ה. | ||
== שיעור הגובה האסור ומחצלאות == | == שיעור הגובה האסור ומחצלאות == | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) כותב ששיעור מקום גבוה האסור לתפילה הוא ג' טפחים, ומבאר ה'''כסף משנה''' שם, שפחות מכך נחשב כחלק מהארץ. | ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) כותב ששיעור מקום גבוה האסור לתפילה הוא ג' טפחים, ומבאר ה'''כסף משנה''' שם, שפחות מכך נחשב כחלק מהארץ.<BR/> | ||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (תפילה נב) כתוב שלא הקפידו אלא במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, אבל בפחות מכן אין לחוש. אמנם ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב הרמב"ם) כבר הכריע כדברי הרמב"ם. בספר '''מאמר מרדכי''' (ג) כותב שטעות סופר יש בארחות חיים, וצריך לומר ג' טפחים. | |||
ה'''טור''' (אורח חיים צ) הביא דברי הרמב"ם הללו להלכה, אך במקום אחר (צח) כותב הטור שאסור שתהיה חציצה בין המתפלל לבין הקרקע, לפי שהתפילה דומה לקרבן, וכשם שבקרבן אסור שתהיה חציצה בין רגלי הכהנים לקרקע העזרה, כך גם בתפילה. | ה'''טור''' (אורח חיים צ) הביא דברי הרמב"ם הללו להלכה, אך במקום אחר (צח) כותב הטור שאסור שתהיה חציצה בין המתפלל לבין הקרקע, לפי שהתפילה דומה לקרבן, וכשם שבקרבן אסור שתהיה חציצה בין רגלי הכהנים לקרקע העזרה, כך גם בתפילה. | ||
<BR/>ה'''בית יוסף''' שם התקשה מנין לו לטור דבר זה, | |||
=== כסא וספסל === | === כסא וספסל === | ||
כתב '''מהר"י אבוהב" {{מקור}} לדייק מדברי הרמב"ם שמזה שחילק וכתב "לא יעמוד במקום גבוה ג' טפחים" ולאחר מכן כתב "ולא כל גבי מיטה ולא על גבי ספסל", נראה שמטה וספסל אסור אפילו בפחות מג' טפחים, וטעם הדבר הוא שהוא טרוד שמא יפול ולא יכוון, וזהו טעם מהרישא שם הוא משום גבהות לפני ה' כמבואר בגמרא. | כתב '''מהר"י אבוהב'" {{מקור}} לדייק מדברי הרמב"ם שמזה שחילק וכתב "לא יעמוד במקום גבוה ג' טפחים" ולאחר מכן כתב "ולא כל גבי מיטה ולא על גבי ספסל", נראה שמטה וספסל אסור אפילו בפחות מג' טפחים, וטעם הדבר הוא שהוא טרוד שמא יפול ולא יכוון, וזהו טעם מהרישא שם הוא משום גבהות לפני ה' כמבואר בגמרא. | ||
אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב ה'''בית חדש''' {{מקור}} ומוסיף שמההיתר של [[זקן וחולה]] מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל. | אמנם בפשט הברייתא והגמרא משמע שדין אחד להם, וכן כתב ה'''בית חדש''' {{מקור}} ומוסיף שמההיתר של [[זקן וחולה]] מוכח שכל האיסור הוא מפני גבהות המקום, ולא מפני טרדה, שהרי אם כן לא היו מתירים להם על כסא וספסל. | ||
ה'''פרישה''' (א) כותב שבפחות מג' טפחים אין לחוש לטרדה כלל, ולכן מסביר את הברייתא, שכסא וספסל הם משום חציצה וכדברי הטור להלן בסימן צח, מה שאין כן בקרקע עולם שאין בה חשש חציצה ואפילו הכי אסור משום גבהות המקום. | ה'''פרישה''' (א) כותב שבפחות מג' טפחים אין לחוש לטרדה כלל, ולכן מסביר את הברייתא, שכסא וספסל הם משום חציצה וכדברי הטור להלן בסימן צח, מה שאין כן בקרקע עולם שאין בה חשש חציצה ואפילו הכי אסור משום גבהות המקום. | ||