9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ב'''טורי זהב''' (ד) חכך בזה לענין לעקי"ך שעשויים בשביל הדבש והבשמים, והקמח אינו בא אלא לדיבוק אף שהוא הרוב, ולבסוף כתב שאין להקל בכך, כיון שעל כל פנים יש לו הנאה חשובה מצד ריבוי הקמח. ודימה את הדבר למה דאיתא ביורה דעה לגבי תערובת שיש בה איסור והוא נותן טעם לפגם, כיון שהוא הרוב יש מי שחוכך להחמיר בזה. וכתב הט"ז שכנראה זהו מה שנתספק לתוס', ולכן יש להחמיר בכה"ג לאוכלו בתוך הסעודה. | ב'''טורי זהב''' (ד) חכך בזה לענין לעקי"ך שעשויים בשביל הדבש והבשמים, והקמח אינו בא אלא לדיבוק אף שהוא הרוב, ולבסוף כתב שאין להקל בכך, כיון שעל כל פנים יש לו הנאה חשובה מצד ריבוי הקמח. ודימה את הדבר למה דאיתא ביורה דעה לגבי תערובת שיש בה איסור והוא נותן טעם לפגם, כיון שהוא הרוב יש מי שחוכך להחמיר בזה. וכתב הט"ז שכנראה זהו מה שנתספק לתוס', ולכן יש להחמיר בכה"ג לאוכלו בתוך הסעודה. | ||
<BR/>אמנם הרבה אחרונים חלקו בזה על הט"ז. ה'''אליה רבה''' (ב) כתב שלא ראה שנוהגים בזה כהט"ז, אלא מברכים על הלעקי"ך מזונות בלא פקפוק, וביאר הטעם לפי שריבוי הקמח הוא לאכילה. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג). גם ה'''משנה ברורה''' השמיט דברים אלו, והסביר ב'''שער הציון''' (יג) שלבד מה שהרבה אחרונים פליגי בזה על הט"ז, גם אינו מצוי שיתן כל כך הרבה קמח ולא יהיה בשביל המאכל עצמו אלא רק לדבק. | <BR/>אמנם הרבה אחרונים חלקו בזה על הט"ז. ה'''אליה רבה''' (ב) כתב שלא ראה שנוהגים בזה כהט"ז, אלא מברכים על הלעקי"ך מזונות בלא פקפוק, וביאר הטעם לפי שריבוי הקמח הוא לאכילה. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג). גם ה'''משנה ברורה''' השמיט דברים אלו, והסביר ב'''שער הציון''' (יג) שלבד מה שהרבה אחרונים פליגי בזה על הט"ז, גם אינו מצוי שיתן כל כך הרבה קמח ולא יהיה בשביל המאכל עצמו אלא רק לדבק. | ||
== האם צריך כזית בכדי אכילת פרס == | |||
מובא ב'''חידושי הרא"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=137 (ברכות לו ב ד"ה פי' והא דרב ושמואל)] שמה שאמרו רב ושמואל שכל שיש בו מחמשת המינים ברכתו מזונות, זהו דווקא בשיש בו כזית בכדי אכילת פרס, כלומר שבכל 'פרס' מהתערובת יש כזית דגן. אך אם אין כמות כזו, אין כאן חשיבות שקובעת ברכה, שהרי גם אם אכלו בעין בכה"ג, לא היה מברך עליו מעין שלוש. ולכן מסתבר שבתערובת, איזו כמות חשובה לברך עליו, לא בתחילתו 'מזונות' ולא בסופו 'מעין שלוש'. | |||
<BR/>וכן כתב ה'''ריטב"א''' (לט א ד"ה ולא היא) שקמח חשיב עיקר בתבשיל כאשר הוא מיעוט, בתנאי שיש בו כזית בכדי אכילת פרס, הא לאו הכי לא חשיב כלל. וכן פסק ב'''הלכות ברכות''' שלו (א כח) שדווקא אם יש כזית בכדי אכילת פרס הוא דמברך עליו מזונות ומעין שלוש. | |||
לעומת זאת בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד"ה וכתב הר"מ במז"ל שאם) כתב בשם '''הר"ר יונה''' שדווקא כאשר יש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, אבל אם אין זה השיעור, מברך תחילה בורא מיני מזונות, אבל לבסוף מברך בורא נפשות. | |||
== תבשיל שהגרעינים שלמים או שבורים == | == תבשיל שהגרעינים שלמים או שבורים == | ||
| שורה 64: | שורה 70: | ||
== דיוני האחרונים == | == דיוני האחרונים == | ||
=== ראוי לאכילה או לשתיה === | === ראוי לאכילה או לשתיה === | ||
ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) כתב לחלק, שכאשר תערובת הקמח והמים התבשל והוא עבה וראוי לאכילה וללעיסה, מברך מזונות ומעין שלוש, אך אם היה רך וראוי לשתיה מברך שהכל ובורא נפשות. | ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) כתב לחלק, שכאשר תערובת הקמח והמים התבשל והוא עבה וראוי לאכילה וללעיסה, מברך מזונות ומעין שלוש, אך אם היה רך וראוי לשתיה מברך שהכל ובורא נפשות. | ||