10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* הגמרא אומרת שתשביתו הוא משש שעות ולמעלה, והרי זהו אחר זמן איסור, ואין מועיל בו ביטול החמץ. | * הגמרא אומרת שתשביתו הוא משש שעות ולמעלה, והרי זהו אחר זמן איסור, ואין מועיל בו ביטול החמץ. | ||
ה'''רמב"ן''' (ד ב ד"ה ומה שהקשו) יישב קושיות אלו על רש"י: | ה'''רמב"ן''' (ד ב ד"ה ומה שהקשו) יישב קושיות אלו על רש"י: | ||
* ודאי שגם רש"י מודה שמי שמבער הוא משבית את החמץ, ולכן ודאי הפסוק שמצוה 'תשביתו' הכוונה ביום חול, שהרי יכול, אף שלא חייב, לבערו בשריפה. ואדרבה, אם היינו מפרשים ד'תשביתו' הוא שריפה, יותר היה ניחא לפרש הפסוק ביום טוב, שמותר אז לשרוף, מה שאין כן ביטול, אינו מועיל לו אחר איסורו. | * ודאי שגם רש"י מודה שמי שמבער הוא משבית את החמץ, ולכן ודאי הפסוק שמצוה 'תשביתו' הכוונה ביום חול, שהרי יכול, אף שלא חייב, לבערו בשריפה. ואדרבה, אם היינו מפרשים ד'תשביתו' הוא שריפה, יותר היה ניחא לפרש הפסוק ביום טוב, שמותר אז לשרוף, מה שאין כן ביטול, אינו מועיל לו אחר איסורו. כן כתב גם ה'''בית חדש''' (אורח חיים תלא ב) ש'תשביתו' לפי רש"י כולל גם ביטול וגם הבערה. וכן כתב ב'''מגיני שלמה''' (ד ב ד"ה מדאורייתא), ודייק כן מלשון רש"י, שתשביתו הוא בכל דבר שיכול להשביתו אם בלב ואם בביעור. | ||
* מה שאמרה הגמרא 'אך' חילק, שצריך לבערו משש שעות ולמעלה, אין הכוונה שצריך אז לבטלו, אלא שבשעה זו כבר יהיה מבוטל. וכשם שהיינו צריכים לומר כן אף אם היינו מבערים שהשבתה היא ביעור, דהיינו שבשעה שישית כבר יהיה מבוער. | * מה שאמרה הגמרא 'אך' חילק, שצריך לבערו משש שעות ולמעלה, אין הכוונה שצריך אז לבטלו, אלא שבשעה זו כבר יהיה מבוטל. וכשם שהיינו צריכים לומר כן אף אם היינו מבערים שהשבתה היא ביעור, דהיינו שבשעה שישית כבר יהיה מבוער. | ||
המאירי ב'''מגן אבות''' (ענין יח) בסוף דבריו כתב שאפשר לתרץ לשיטת רש"י ש'תשביתו' פירושו גם הבערה וגם ביטול, ולכן לא קשה מר' עקיבא, אלא שעדיף לבער ואם לא ביער אלא ביטל, אינו עובר. | המאירי ב'''מגן אבות''' (ענין יח) בסוף דבריו כתב שאפשר לתרץ לשיטת רש"י ש'תשביתו' פירושו גם הבערה וגם ביטול, ולכן לא קשה מר' עקיבא, אלא שעדיף לבער ואם לא ביער אלא ביטל, אינו עובר. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
<BR/>בסוף דבריו, מסכם הרמב"ן שהביעור הטוב ביותר הוא השריפה או איבוד החמץ מן העולם, ואם ביטלו אפילו בלבד בלבד יצא, וכן אם הפקירו יצא. וכעין זה כתב גם המאירי ב'''מגן אבות''' (ענין יח) בסוף דבריו. | <BR/>בסוף דבריו, מסכם הרמב"ן שהביעור הטוב ביותר הוא השריפה או איבוד החמץ מן העולם, ואם ביטלו אפילו בלבד בלבד יצא, וכן אם הפקירו יצא. וכעין זה כתב גם המאירי ב'''מגן אבות''' (ענין יח) בסוף דבריו. | ||
=== חמץ ידוע === | === חמץ ידוע ושאינו ידוע === | ||
=== אם מועיל ביטול לחמץ ידוע === | |||
בחלק מהנוסחאות של ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) היא כתוב "ומהי השבתה זו האמורה בתורה, היא שיסיר החמץ '''הידוע לו מרשותו, ושאינו ידוע יבטלו בלבו''' וישים אותו כעפר...". כלומר שביטול מועיל רק בחמץ שאינו ידוע, אך בחמץ הידוע חייב לבערו. וכן כתב ה'''ארחות חיים''' (א חמץ ומצה לג, לז) בדעת הרמב"ם. | בחלק מהנוסחאות של ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) היא כתוב "ומהי השבתה זו האמורה בתורה, היא שיסיר החמץ '''הידוע לו מרשותו, ושאינו ידוע יבטלו בלבו''' וישים אותו כעפר...". כלומר שביטול מועיל רק בחמץ שאינו ידוע, אך בחמץ הידוע חייב לבערו. וכן כתב ה'''ארחות חיים''' (א חמץ ומצה לג, לז) בדעת הרמב"ם. | ||
<BR/>ה'''כסף משנה''' הביא נוסחה זו שהיתה גם לפניו, וכתב לבאר הדברים, שמהתורה סגי בביעור או ביטול, ומסרו הכתוב לחכמים שיפרשו מתי מועיל ביטול ומתי בעינן שריפה. והם אמרו שבחמץ ידוע צריך ביעור, ובשאינו ידוע סגי בביטול. אבל בסוף דבריו דחה גירסה זו וכתב שאי אפשר ליישבה, שהרי הגמרא אומרת 'שמא ימצא גלוסקא וכו' וכי משכחת לה ליבטלה', הרי שמהתורה די בביטול בלבד אפילו בחמץ ידוע. ובאמת בנוסחאות מדוייקות לא כתוב חילוק בין חמץ ידוע לחמץ שאינו ידוע. | <BR/>ה'''כסף משנה''' הביא נוסחה זו שהיתה גם לפניו, וכתב לבאר הדברים, שמהתורה סגי בביעור או ביטול, ומסרו הכתוב לחכמים שיפרשו מתי מועיל ביטול ומתי בעינן שריפה. והם אמרו שבחמץ ידוע צריך ביעור, ובשאינו ידוע סגי בביטול. אבל בסוף דבריו דחה גירסה זו וכתב שאי אפשר ליישבה, שהרי הגמרא אומרת 'שמא ימצא גלוסקא וכו' וכי משכחת לה ליבטלה', הרי שמהתורה די בביטול בלבד אפילו בחמץ ידוע. ובאמת בנוסחאות מדוייקות לא כתוב חילוק בין חמץ ידוע לחמץ שאינו ידוע. | ||
| שורה 65: | שורה 66: | ||
<BR/>וגם מדברי הכלבו (לעיל מיניה) עצמו משמע שסובר כן. וכן דעת ה'''ארחות חיים''' לוניל (א חמץ ומצה לג, לז). | <BR/>וגם מדברי הכלבו (לעיל מיניה) עצמו משמע שסובר כן. וכן דעת ה'''ארחות חיים''' לוניל (א חמץ ומצה לג, לז). | ||
ה | ה'''פרי חדש''' (תלא ד"ה ואכתי פש גבן), כתב כמה הוכחות שהביטול מועיל אף לחמץ ידוע.<BR/> | ||
אבל ב'''מרכבת המשנה''' אלפנדרי (חמץ ומצה ב ב) כתב שמכל אלו ליכא ראיה, לפי שהגאון המובא בכלבו לא אמר שאינו מועיל ביטול לחמץ ידוע, אלא כאשר מזומן לו לבערו, אבל כל הני ראיות איירי באופן שאי אפשר לו לבערם, כגון שעסוק במצוה, או שנזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אך אינו יודע היכן, בכל הני מועיל ביטול מהתורה, דהוי כחמץ שאינו ידוע. וה"ה לככר בשמי קורה שלא חשיב מזומן לפניו לבערו. ובטעם הדבר כתב המרכה"מ שס"ל לגאון שלא מהני ביטול מדין הפקר בחמץ, אלא כשאין ידוע לו היכן הוא שבזה הוא כבר מופקר קצת, אבל כשידוע ומזומן לפניו לבערו לא מהני ביטול בעלמא בלא הפקר ממש. אמנם בסוף דבריו כתב, שהראיה מגלוסקא יפהפיה, שאומרת הגמרא שיבטלנה כשימצאנה היא ראיה מוכרחת, ולכן ודאי העיקר כנוסחת הרמב"ם שאין לחלק בין ידוע לשאין ידוע, וכדעת הר"ן. | אבל ב'''מרכבת המשנה''' אלפנדרי (חמץ ומצה ב ב) כתב שמכל אלו ליכא ראיה, לפי שהגאון המובא בכלבו לא אמר שאינו מועיל ביטול לחמץ ידוע, אלא כאשר מזומן לו לבערו, אבל כל הני ראיות איירי באופן שאי אפשר לו לבערם, כגון שעסוק במצוה, או שנזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אך אינו יודע היכן, בכל הני מועיל ביטול מהתורה, דהוי כחמץ שאינו ידוע. וה"ה לככר בשמי קורה שלא חשיב מזומן לפניו לבערו. ובטעם הדבר כתב המרכה"מ שס"ל לגאון שלא מהני ביטול מדין הפקר בחמץ, אלא כשאין ידוע לו היכן הוא שבזה הוא כבר מופקר קצת, אבל כשידוע ומזומן לפניו לבערו לא מהני ביטול בעלמא בלא הפקר ממש. אמנם בסוף דבריו כתב, שהראיה מגלוסקא יפהפיה, שאומרת הגמרא שיבטלנה כשימצאנה היא ראיה מוכרחת, ולכן ודאי העיקר כנוסחת הרמב"ם שאין לחלק בין ידוע לשאין ידוע, וכדעת הר"ן. | ||
=== אם צריך ביטול לחמץ שאינו ידוע === | |||
ב'''בית חדש''' (תלא ב ד"ה ונראה ליישב) כתב דבר חדש, שביטול הוא דווקא ב'''חמץ ידוע''', אבל חמץ שאינו ידוע אין צריך ביטול כלל. | |||
== גזירת חכמים לבטל את החמץ בנוסף לביעור == | == גזירת חכמים לבטל את החמץ בנוסף לביעור == | ||