9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כתב ה'''אבודרהם''' שמה שלא מברכים 'לשמוע מגילה' כמו 'לשמוע קול שופר', הוא משום דהתם צריך שמיעה בלבד, ואין בזה הבנת הלב, אבל במגילה עיקר הקריאה הבנת הלב תלוי בה. ועוד, שאם היו מברכים 'לשמוע מגילה' היו סוברים ההמון שצריך להבין, והרי גם נשים וקטנים שאינם מבינים יוצאים ידי חובתם, לכן מברכים על מקרא. אך בשופר אי אפשר לברך 'על תקיעת שופר' לפי שיש בזה גם תרועה ושברים. | כתב ה'''אבודרהם''' שמה שלא מברכים 'לשמוע מגילה' כמו 'לשמוע קול שופר', הוא משום דהתם צריך שמיעה בלבד, ואין בזה הבנת הלב, אבל במגילה עיקר הקריאה הבנת הלב תלוי בה. ועוד, שאם היו מברכים 'לשמוע מגילה' היו סוברים ההמון שצריך להבין, והרי גם נשים וקטנים שאינם מבינים יוצאים ידי חובתם, לכן מברכים על מקרא. אך בשופר אי אפשר לברך 'על תקיעת שופר' לפי שיש בזה גם תרועה ושברים. | ||
ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) הביא מדברי הב"י סי' תקפ"ה, שמצוה שאפשר על ידי שליח מברכים 'על' כמקרא מגילה, ומצווה שאי אפשר ע"י שליח, כתקיעת שופר, מברכים 'לשמוע'. | |||
== ברכת שעשה ניסים == | == ברכת שעשה ניסים == | ||
==ברכת שהחיינו == | ==ברכת שהחיינו == | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
=== לפטור שאר מצוות בברכה === | === לפטור שאר מצוות בברכה === | ||
כתב ה'''של"ה''' (מגילה נר מצוה ו) שכשמברכים שהחיינו על קריאת המגילה, יש לכוון לצאת בברכות אלו גם על סעודת פורים דיאכל ומצוות משלוח מנות, שהיה ראוי גם עליהם לברך, לפי שמזמן לזמן קאתו, אלא שהברכה על המגילה קאי גם עליהם, ולכן צריך השומע את הברכות לכוון בדעתו על זה. | כתב ה'''של"ה''' (מגילה נר מצוה ו) שכשמברכים שהחיינו על קריאת המגילה, יש לכוון לצאת בברכות אלו גם על סעודת פורים דיאכל ומצוות משלוח מנות, שהיה ראוי גם עליהם לברך, לפי שמזמן לזמן קאתו, אלא שהברכה על המגילה קאי גם עליהם, ולכן צריך השומע את הברכות לכוון בדעתו על זה. | ||
<BR/>כן העתיק גם ה'''מגן אברהם''' (א) למעשה, והוסיף שנראה שיש לכוון בזה בברכת שהחיינו של יום, לפי שזמנם ביום. | <BR/>כן העתיק גם ה'''מגן אברהם''' (א) למעשה, והוסיף שנראה שיש לכוון בזה בברכת שהחיינו של יום, לפי שזמנם ביום. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) הוסיף שיש גם להודיע זאת לש"ץ, דבעינן גם כוונת משמיע. ועוד כתב, שלפי הרמב"ם והשו"ע שלא מברכים שהחיינו ביום, יש לכוון זאת בברכה שבלילה. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (א). | |||
עוד כתב ה'''מגן אברהם''' (א) שמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה, שכיון שזהו דבר הנוהג בכל שבת ויום טוב, לא תקנו ברכה עליהם. אבל ה'''מור וקציעה''' חלק עליו וכתב שראוי לברך על תקפו של יום, שהוא מדברי קבלה וצריך חיזוק כשל תורה. וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה ושהחיינו) סיים דצ"ע למעשה. | |||
== ברכת הרב את ריבנו == | == ברכת הרב את ריבנו == | ||