10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מגילה ב ב, ג ב|מגילה א א|מגילה וחנוכה א י|אורח חיים תרפח ב}} | {{מקורות||מגילה ב ב, ג ב|מגילה א א|מגילה וחנוכה א י|אורח חיים תרפח ב}} | ||
דין עיירות וכפרים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו. | דין עיירות וכפרים הסמוכים לכרך או הנראים עמו, לענין קריאת המגילה בט"ו באדר. | ||
==מקורות חז"ל== | ==מקורות חז"ל== | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (תרפח ב) כתב להלכה כדברי הטור, ופירט נראים אף שאינם סמוכים, כגון שיושבים בהר, וסמוכים אף שאינם נראים כגון שיושבים בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (תרפח ב) כתב להלכה כדברי הטור, ופירט נראים אף שאינם סמוכים, כגון שיושבים בהר, וסמוכים אף שאינם נראים כגון שיושבים בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. | ||
<BR/>לכאורה גם בדברי מרן אפשר לשוב ולהסתפק האם כוונתו גם על סמוך וגם על נראה או רק על סמוך. ה'''מגן אברהם''' (ג) כותב שמכך ששינה השו"ע את הסדר ממה שסידר הטור, וכתב קודם נראה ואחר כך סמוך, מבואר שסובר שגדר מיל מתייחס רק לסמוך, אבל נראה אפילו רחוק הרבה הוי ככרך. וזהו כשיטת רש"י ורבנו חננאל, וכפי שכתב המגיד משנה בדעת הרמב"ם. וכן למד ה'''גר"א''' (ד"ה ובלבד) בדעת השו"ע, וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (ו) וכפי שהכריע ב'''שער הציון''' (ז). | <BR/>לכאורה גם בדברי מרן אפשר לשוב ולהסתפק האם כוונתו גם על סמוך וגם על נראה או רק על סמוך. ה'''מגן אברהם''' (ג) כותב שמכך ששינה השו"ע את הסדר ממה שסידר הטור, וכתב קודם נראה ואחר כך סמוך, מבואר שסובר שגדר מיל מתייחס רק לסמוך, אבל נראה אפילו רחוק הרבה הוי ככרך. וזהו כשיטת רש"י ורבנו חננאל, וכפי שכתב המגיד משנה בדעת הרמב"ם. וכן למד ה'''גר"א''' (ד"ה ובלבד) בדעת השו"ע, וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (ו) וכפי שהכריע ב'''שער הציון''' (ז). | ||
<BR/>ב'''לבוש''' (ב) כשהעתיק הלכה זו שינה מלשון מרן, והחזיר הדבר לכמו שכתוב בטור, וכתב ה'''אליה זוטא''' (ג) ו'''אליה רבה''' (ד) שאמנם לפי מרן משמע הלשון דקאי אסמוך, אבל לפי הלבוש משמע דקאי גם אנראה. | |||
ה'''טורי זהב''' (ג) כתב לחדש, שאמנם מיל מתייחס לשניהם, אבל מיל ד'נראה' מחשבים בלא שיפוע ההר, כלומר אם העיר יושבת בהר והכרך בעמק, לא מחשבים את שיפוע ההר שהעיר יושבת בראשו, אלא מתחילים למדוד מקצה ההר עד הכרך, ואם אין בו יותר ממיל חשיב נראה, כאילו כל ההר נחשב לחלק מהעיר. לעומת זאת כאשר אין העיר יושבת בהר ואין לה מעלת 'נראה', אין מודדים את השיפוע אלא מידת המרחק. וראה שם בדבריו, שכתב להוכיח כן מלשון הגמרא. | ה'''טורי זהב''' (ג) כתב לחדש, שאמנם מיל מתייחס לשניהם, אבל מיל ד'נראה' מחשבים בלא שיפוע ההר, כלומר אם העיר יושבת בהר והכרך בעמק, לא מחשבים את שיפוע ההר שהעיר יושבת בראשו, אלא מתחילים למדוד מקצה ההר עד הכרך, ואם אין בו יותר ממיל חשיב נראה, כאילו כל ההר נחשב לחלק מהעיר. לעומת זאת כאשר אין העיר יושבת בהר ואין לה מעלת 'נראה', אין מודדים את השיפוע אלא מידת המרחק. וראה שם בדבריו, שכתב להוכיח כן מלשון הגמרא. | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
דעת ה'''פרי חדש''' שבין סמוך ובין נראה הוא עד מיל, אלא שסמוך הוא בתוך תחום העיר, ואילו נראה הוא אפילו חוץ תחום העיר כל זמן שהוא נראה. אך מ"מ תרווייהו תוך מיל. וכן למד בדעת השלחן ערוך. | דעת ה'''פרי חדש''' שבין סמוך ובין נראה הוא עד מיל, אלא שסמוך הוא בתוך תחום העיר, ואילו נראה הוא אפילו חוץ תחום העיר כל זמן שהוא נראה. אך מ"מ תרווייהו תוך מיל. וכן למד בדעת השלחן ערוך. | ||
<BR/>גם דעת הרב '''אליה רבה''' (ד) להלכה שבנראה בעינן תוך מיל, ובסמוך בעינן תוך התחום. | |||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ז) מצדד שדעת מרן דקאי אסמוך, מדשינה הסדר ותמה על הפר"ח שכתב שהמחבר נמשך אחר הטור והרמב"ם. אך לענין הלכה מכריע הברכ"י, שכיון שהטור והרמב"ם סתמו, והרן כתב להדיא דגם בנראה בעינן מיל, ובדעת מרן יש להסתפק, לכן כפרים הנראים אין לדונם ככרך אם הם רחוקים יותר ממיל. וכן פסק אחריו הרב '''כף החיים''' סופר (ט). | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (ז) מצדד שדעת מרן דקאי אסמוך, מדשינה הסדר ותמה על הפר"ח שכתב שהמחבר נמשך אחר הטור והרמב"ם. אך לענין הלכה מכריע הברכ"י, שכיון שהטור והרמב"ם סתמו, והרן כתב להדיא דגם בנראה בעינן מיל, ובדעת מרן יש להסתפק, לכן כפרים הנראים אין לדונם ככרך אם הם רחוקים יותר ממיל. וכן פסק אחריו הרב '''כף החיים''' סופר (ט). | ||