הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"

פת - טוחן את החיטה לקמח ואופה את הקמח. ברכתה 'מזונות' (בפת הבאה בכיסנין) או 'המוציא'.

ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] אומרת שנחלקו האמוראים לגבי ברכתו של חביץ קדרה ודייסא (תבשיל קפוי העשוי מקמח, דבש ושמן). לדעת רב יהודה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו', ואילו לדעת רב כהנא ברכתם 'בורא מיני מזונות'.  

<BR/>ומוסיפה הגמרא שבדייסא רגילה, כלומר שהחיטים כתושות לגמרי, לכולי עלמא מברך 'מזונות'. אך חלוקים הם בדייסא כעין חביץ קדירה, כלומר שהחיטים שבורות ונתנו בהם דבש ושמן, ובזה פליגי כנ"ל.

ועושה הגמרא צריכותא לשתי המימרות, ש"כל שיש בו" השמיענו שאפילו על ידי תערובת ברכתו מזונות, ו"כל שהוא" השמיענו שעל אורז ודוחן לא מברכים בורא מיני מזונות, אפילו הם בעין.  

מתוך הגמרא לעיל, בעניין הברכה של חביץ קדרה (דייסא שיש בה עוד מרכיבים חוץ מהקמח), ניתן לראות שדברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו מחמשת המינין', התקבלו. שכן נפסק כרב כהנא שאמר שיש לברך על חביץ זה 'מזונות' משום שכך אמרו רב ושמואל. ואף שהדין השני של רב ושמואל, 'כל שיש בו מחמשת המינים' הופרך מכח ברייתא (שמוכח שאף על אורז מברכים מזונות, ולאו דווקא על חמשת המינים בלבד), מ"מ הדין הראשון, שעל חמשת המינים מברכים מזונות אפילו כשהם בתערובת, נתקבל להלכה.