הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכה שאינה צריכה לגופה"

אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
=== כיבוי נר ===
=== כיבוי נר ===
ה'''משנה''' (שבת ב ה) מביאה מחלוקת מביאה מחלוקת תנאים בענין כיבוי נר. שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או על השמן או על הפתילה, לדעת תנא קמא חייב משום מכבה. ואילו לדעת ר' יוסי פטור, מלבד המכבה את הנר מפני שחס על הפתילה, שבזה חייב, ומבאר שם הטעם 'מפני שהוא עושה פחם'.
ה'''משנה''' (שבת ב ה) מביאה מחלוקת מביאה מחלוקת תנאים בענין כיבוי נר. שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או על השמן או על הפתילה, לדעת תנא קמא חייב משום מכבה. ואילו לדעת ר' יוסי פטור, מלבד המכבה את הנר מפני שחס על הפתילה, שבזה חייב, ומבאר שם הטעם 'מפני שהוא עושה פחם'.
ב'''גמרא''' (שבת לא ב) מובא שדעת תנא קמא מובנת, שסובר הוא שחייב משום מכבה אף שאינו צריך לגוף המלאכה אלא לחסוך בנר או בשמן או בפתילה, מפני שעומד הוא בשיטת ר' יהודה שמלאכה שאין צריך לגופה חייב. אך בהבנת דעת ר' יוסי מובאות שתי דעות. <BR/>
<BR/>ב'''גמרא''' (שבת לא ב) מובא שדעת תנא קמא מובנת, שסובר הוא שחייב משום מכבה אף שאינו צריך לגוף המלאכה אלא לחסוך בנר או בשמן או בפתילה, מפני שעומד הוא בשיטת ר' יהודה שמלאכה שאין צריך לגופה חייב. אך בהבנת דעת ר' יוסי מובאות שתי דעות. <BR/>
עולא מבאר שגם ר' יוסי סובר כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, אלא שסובר ר' יוסי ש[[סותר על מנת לבנות שלא במקוםו לא הוי סותר]]. גם בנידון דידן, פתילה היא מקום השלהבת, ולכן כאשר חס על הנר או על השמן, הרי זה מכבה על מנת להדליק שלא במקומו, אך כשמכבה מפני שחס על הפתילה, הרי זה מכבה על מנת להדליקו במקומו, באותה פתילה, וחייב.
עולא מבאר שגם ר' יוסי סובר כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, אלא שסובר ר' יוסי ש[[סותר על מנת לבנות שלא במקוםו לא הוי סותר]]. גם בנידון דידן, פתילה היא מקום השלהבת, ולכן כאשר חס על הנר או על השמן, הרי זה מכבה על מנת להדליק שלא במקומו, אך כשמכבה מפני שחס על הפתילה, הרי זה מכבה על מנת להדליקו במקומו, באותה פתילה, וחייב.


===צידה ומפיס מורסה===
===צידה ומפיס מורסה===
ב'''גמרא''' (שבת קז ב) מובאים דברי רב יהודה אמר רב בשלוש לישנות שונות, שבכל אחת מהן מעמיד הלכה מסויימת כר' שמעון דווקא מפני שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה.
<BR/>בלישנא קמא מתייחס הוא למשנה (שבת יד א) האומרת שהצד אחת משמונה שרצים, אם צדן שלא לצורך פטור. ומעמידה רב יהודה בשם רב דווקא אליבא דר' שמעון.
<BR/>בלישנא שניה מתייחס הוא למפיס מורסה, שאם עושה זאת כדי לעשות לה פה חייב אך אם להוציא ממנה לחה פטור, לפי שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה.
<BR/>בלישנא שלישית מתייחס הוא לצד נחש בשבת, שאם עושה זאת כמתעסק שלא ישכנו פטור, לפי שהוא מלאכה שאין צריך לגופה.


===גומה וצריך לעפרה===
===גומה וצריך לעפרה===
מבואר ב'''גמרא''' (שבת עג ב) שהחופר גומא ואינו צריך את הגומא אלא את עפרה, פטור. לא מיבעיא לר' שמעון הסובר שמלאכה שאין צריך לגופה פטור, אלא אף ר' יהודה פטור מפני שמקלקל הוא, וכל המקלקלים פטורים.


=== סיכום המקורות התלמודיים ===
=== סיכום המקורות התלמודיים ===
נמצא שיש מחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון ו
נמצא שיש מחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון באדם העושה מלאכה, כאשר אין הוא צריך לגוף המלאכה אלא למטרה אחרת, כגון מכבה את הנר שלא לצורך הפחם, מוציא את המת כדי שלא יסריח את הבית, חופר גומה ואינו צריך אלא לעפרה וכד', לר' יהודה חייב, ולר' שמעון פטור.
 
==טעם הפטור לר' שמעון==
==טעם הפטור לר' שמעון==
'''רש"י''' (שבת צג ב ד"ה ור' שמעון) כתב שהטעם שפוטר ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מפני שאינו צריך למלאכה, ולכן לאו מלאכת מחשבת היא.
'''רש"י''' (שבת צג ב ד"ה ור' שמעון) כתב שהטעם שפוטר ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מפני שאינו צריך למלאכה, ולכן לאו מלאכת מחשבת היא.