9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 68: | שורה 68: | ||
==== פירוש הארחות חיים ==== | ==== פירוש הארחות חיים ==== | ||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק: | ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק: | ||
הרב את ריבנו על ידי יהושע. הדן את דיננו על ידי גדעון, וי"א במות אהרן דכתיב וישמע הכנעני והוא היה עמלק. והנוקם את נקמתנו על ידי שאול. והנפרע לנו מצרינו על ידי דוד. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו על ידי מרדכי ואסתר. | <BR/>הרב את ריבנו על ידי יהושע. הדן את דיננו על ידי גדעון, וי"א במות אהרן דכתיב וישמע הכנעני והוא היה עמלק. והנוקם את נקמתנו על ידי שאול. והנפרע לנו מצרינו על ידי דוד. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו על ידי מרדכי ואסתר. | ||
<BR/>פירוש זה העתיק גם ה'''כלבו''' (מה ד"ה השומע). | |||
==== פירוש הבית יוסף ==== | ==== פירוש הבית יוסף ==== | ||
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש לדקדק) טעם לכל חמש הלשונות שבברכה: | כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש לדקדק) טעם לכל חמש הלשונות שבברכה: | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
*הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | *הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | ||
=== ברכה ביחיד === | === ברכה לאחריה ביחיד === | ||
כתב ה'''ארחות חיים''' לוניל (מגילה ז) הביא בשם הירושלמי (דרוש מקור), שאין לברך ברכת הרב את ריבינו ביחיד. וכן | כתב ה'''ארחות חיים''' לוניל (מגילה ז) הביא בשם הירושלמי (דרוש מקור)<ref>באליה רבה (ח) מציין לירושלמי פ"ב ה"א, אבל לא נמצא שם, וצ"ע. </ref>, שאין לברך ברכת הרב את ריבינו ביחיד, וכן הוא ב'''כלבו''' (מה). וכן פסקו ה'''רמ"א''' (א) וה'''לבוש''' (א). | ||
<BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (ח) מערער בזה, וסובר דאפשר שיש לברך גם ביחיד. | <BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (ח) מערער בזה, וסובר דאפשר שיש לברך גם ביחיד. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
== אחד מברך ואחר קורא == | == אחד מברך ואחר קורא == | ||
כתב ה'''אור זרוע''' (ב מגילה שעט) דשפיר יש לתת לאחד לקרוא אף שאחר מברך. והביא לזה ראיה מן ה'''תוספתא''' (מגילה ב ה), שם כתוב על ר' מאיר שקרא את המגילה בבית כנסת בטבעון, וכשגמר נתן לאחר לברך עליה. ושכן הוא ב'''ירושלמי'''. ומחדש האו"ז שה"ה לברכה שלפניה, הואיל וכולם עסוקים במצוה, והשומע כעונה. <BR/>כדבריו העתיק ה'''הגהות אשר"י''' (ג א), וב'''דרכי משה''' (א), וכן פסק ה'''רמ"א''' (א). | כתב ה'''אור זרוע''' (ב מגילה שעט) דשפיר יש לתת לאחד לקרוא אף שאחר מברך. והביא לזה ראיה מן ה'''תוספתא''' (מגילה ב ה), שם כתוב על ר' מאיר שקרא את המגילה בבית כנסת בטבעון, וכשגמר נתן לאחר לברך עליה. ושכן הוא ב'''ירושלמי'''. ומחדש האו"ז שה"ה לברכה שלפניה, הואיל וכולם עסוקים במצוה, והשומע כעונה. <BR/>כדבריו העתיק ה'''הגהות אשר"י''' (ג א), וב'''דרכי משה''' (א), וכן פסק ה'''רמ"א''' (א). | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||