9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בסוף המסכת אומרת ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל. | בסוף המסכת אומרת ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל. | ||
=== טעם התקנה === | |||
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו. <BR/> | |||
כתב ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, שהזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם. | |||
ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה. | |||
=== תלמיד חכם === | === תלמיד חכם === | ||
רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. | רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
== אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית == | == אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית == | ||
ה'''רי"ף''' (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב), וכן הוא ב'''תוספות''' (ברכות א א ד"ה מאימתי) וב'''הגהות אשרי''' (ברכות א א) וב'''פסקי רי"ד''' (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי '''רש"י''' (ברכות ב א ד"ה עד סוף) וב'''מחזור ויטרי''' (קא ד"ה תיקנו לומר). | |||
<BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (ברכות ט כג) הביא בשם '''רבנו חננאל''' שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר ה'''רא"ש''' שם וכן כתב ה'''בית יוסף''' שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. <ref>ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.</ref> | |||
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו. | ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו. | ||
| שורה 30: | שורה 36: | ||
לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. | לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. | ||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) שמדברי רבנו יונה שכתב שאין לקרוא קריאת שמע שהוא מוטה על צדו אם לא שיש טירחה בדבר, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה. אמנם לדעת רש"י והרמב"ם שהתירו לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש. | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) שמדברי רבנו יונה שכתב שאין לקרוא קריאת שמע שהוא מוטה על צדו אם לא שיש טירחה בדבר, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה. אמנם לדעת רש"י והרמב"ם שהתירו לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש. | ||
== ברכה על קריאת שמע שעל המיטה == | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ב א ד"ה מאימתי) שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. וכן העתיק ה'''הגהות אשרי''' (ברכות א א). | |||
== ברכת המפיל == | == ברכת המפיל == | ||
=== נוסח הברכה === | === נוסח הברכה === | ||
=== אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה === | === אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה === | ||
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל. | |||
<BR/>אך כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה. | |||
== פסוקי שמירה == | == פסוקי שמירה == | ||
ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ||
== אם צריך להשלים את הפסוק 'כי אתה ה' מחסי' == | === אם צריך להשלים את הפסוק 'כי אתה ה' מחסי' === | ||
== האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע == | == האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע == | ||
מובא ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) שר' שמואל בר נחמני אחר שהיה גומר לקרות קריאת שמע, היה חוזר וקורא אותה עד ששקע בשינה, שנאמר 'אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה'. ומבואר שם בירושלמי שדעה זו חולקת על ריב"ל שאמר שצריך לקרוא פסוקים אחר קריאת שמע. | |||
משמע שלדעת ר' שמואל בר נחמני אסור לדבר כלל אפילו בדברי תורה, אלא רק קריאת שמע עד שירדם. | |||
איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". | איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". | ||