הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

ברכת הדלקת נרות שבת (עריכה)

גרסה מ־17:36, 6 בינואר 2016

נוספו 188 בתים , 17:36, 6 בינואר 2016

←‏שכחה לברך

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 ==שכחה לברך==
-נשאל '''מהר"י ברונא''' (פד) על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז שיברך אחר השחיטה והכיסוי, שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/>
+נשאל '''מהר"י ברונא''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42821&st=&pgnum=72&hilite= (פד)]
+על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז ש[[יברך אחר השחיטה וכיסוי]], שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/>
 והנה לטעם ראשון שכתב, מבואר דאם נזכרה קודם שקיעה, יש לה לברך, דאכתי זמן הדלקה הוא. אבל לטעם שני ד'להדליק' להבא משמע, אפילו קודם שקיעה אין לה לברך.<BR/>
-וב'''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות הטור יא) כתב דמוכח מדבריו שאם נזכרה קודם זמן איסור שמברכת. וכתב בשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) דאף שלטעם השני אין לה לברך אפילו קודם זמן איסור, ד'להדליק' להבא משמע, מ"מ לפי מה דפסק הרמ"א (רסג ה) דמברכת אחר הדלקה, בלא"ה לא ס"ל האי טעמא, ונשארנו עם הטעם הראשון דכל זמן ההדלקה יכולה לברך.
+וב'''שיירי כנסת הגדולה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41295&st=&pgnum=100&hilite= (הגהות הטור יא)]
-ועיין בשו"ת '''הר צבי''' (א יח) שהביא דברי מהר"י ברונא אלו בטעמם השני דווקא.<BR/>
+כתב דמוכח מדבריו שאם נזכרה קודם זמן איסור שמברכת.
+וכתב בשו"ת '''בצל החכמה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1809&st=&pgnum=342&hilite= (ד נז)]
+דאף שלטעם השני אין לה לברך אפילו קודם זמן איסור, ד'להדליק' להבא משמע, מ"מ לפי מה דפסק הרמ"א (רסג ה) דמברכת אחר הדלקה, בלא"ה לא ס"ל האי טעמא, ונשארנו עם הטעם הראשון דכל זמן ההדלקה יכולה לברך.
 ===ברכה לאחר זמן הדלקה===
-ב'''הגהות''' על ספר '''מנהגים טירנא''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33774&st=&pgnum=14&hilite= (מנהג של שבת כו)] הביא שכתב מהר"ש בשם מהר"ם שאשה המדליקה מבעוד יום לפני חופה, ואינה רוצה לקבל שבת עד אחר החופה, לא תברך על ההדלקה, אלא בחשיכה תפרוש ידיה על הנרות ותברך, או תאמר לגויה שתדליק אחר חשיכה ותברך היא בעצמה. וכתב ההגהות שם שהוא תמוה, דהא אין לברך על דלוקה ועומדת. ובמהרי"ו התיר להדליק בעוד היום גדול ולברך כדי שיהיה עובר לעשייתן. והביא עוד משו"ת '''מהר"ם מינץ''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1238&pgnum=157 (פז)] שנמצא בקובץ אחד שמברכים על הנרות אחר היציאה מבית הכנסת, והוא (מהר"ם מינץ) כתב לשואל שאינו סובר כן. <BR/>
+ב'''הגהות''' על ספר '''מנהגים טירנא''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33774&st=&pgnum=14&hilite= (מנהג של שבת כו)]
-והביא כל זה ה'''מגן אברהם''' (יא), וסיים דמ"מ בדיעבד אשה ששכחה לברך, יכולה לברך אחר חשיכה ולסמוך על מהר"ש.<BR/> וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו דאף שכל זמן שלא נגמרה המצווה רשאי לברך, זהו דווקא כגון תפלין או בדיקת חמץ שעדיין יכול לקיים המצוה, אבל הכא הרי אסורה להדליק. וגם ה'''אליה רבה''' (י) השיג עליו כן מכח דברי מהר"י ברונא הנ"ל, ומסיק דלא כהמג"א בזה, וראה גם בס' '''ישועות יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&hilite=4a4263e2-86c0-4382-af74-cba274e74e8b&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=223 (ב)].  גם ב'''באר היטב''' (ט) אמנם הביא דברי המג"א, אבל במקום אחר (ג) כתב כדברי מהר"י ברונא.
+הביא שכתב מהר"ש בשם מהר"ם שאשה המדליקה מבעוד יום לפני חופה, ואינה רוצה לקבל שבת עד אחר החופה, לא תברך על ההדלקה, אלא בחשיכה תפרוש ידיה על הנרות ותברך, או תאמר לגויה שתדליק אחר חשיכה ותברך היא בעצמה. וכתב ההגהות שם שהוא תמוה, דהא אין לברך על דלוקה ועומדת. ובמהרי"ו התיר להדליק בעוד היום גדול ולברך כדי שיהיה עובר לעשייתן. והביא עוד משו"ת '''מהר"ם מינץ''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1238&pgnum=157 (פז)]
-<BR/>אבל בשו"ת '''לבושי מרדכי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=786&st=&pgnum=470&hilite= (מהד' רביעאי יט)] כתב להלכה מי ירים ראש לחלוק על רבינו המג"א בדיעבד, ושפיר חשיב עובר לעשייתן, שעיקר מצוות הדלקה שיהיה סעודה אצל הנר, ודומה בזה לטלית ותפילין.
+שנמצא בקובץ אחד שמברכים על הנרות אחר היציאה מבית הכנסת, והוא (מהר"ם מינץ) כתב לשואל שאינו סובר כן. <BR/>
+והביא כל זה ה'''מגן אברהם''' (יא), וסיים דמ"מ בדיעבד אשה ששכחה לברך, יכולה לברך אחר חשיכה ולסמוך על מהר"ש.<BR/> וב'''פרי מגדים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=167&hilite= (יא)]
+תמה על דבריו דאף שכל זמן שלא נגמרה המצווה רשאי לברך, זהו דווקא כגון תפלין או בדיקת חמץ שעדיין יכול לקיים המצוה, אבל הכא הרי אסורה להדליק.
+וגם ה'''אליה רבה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=175 (י)]
+השיג עליו כן מכח דברי מהר"י ברונא הנ"ל, ומסיק דלא כהמג"א בזה,
+וראה גם בס' '''ישועות יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&st=&pgnum=223&hilite= (ב)].
+גם ב'''באר היטב''' (ט) אמנם הביא דברי המג"א, אבל במקום אחר (ג) כתב כדברי מהר"י ברונא.
+<BR/>אבל בשו"ת '''לבושי מרדכי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=786&st=&pgnum=470&hilite= (מהד' רביעאי יט)]
+כתב להלכה מי ירים ראש לחלוק על רבינו המג"א בדיעבד, ושפיר חשיב עובר לעשייתן, שעיקר מצוות הדלקה שיהיה סעודה אצל הנר, ודומה בזה לטלית ותפילין.
-וראה בשו"ת '''נחלת שבעה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1812&st=&pgnum=14 (ח)] שנשאל על אשה שמסופקת אם בירכה על ההדלקה או לא, אם [[צריכה להדליק מכאן ולהבא ג' נרות]]. ומחלק שם בין אם הדליקה מבעוד יום כאשר עדיין אינו זמן הדלקה לבין אם הדליקה בזמנה, ע"ש. ומתוך דבריו משמע דס"ל דשפיר שרי לברך שלא בשעת הדלקה, אף לאחר זמן. ומ"מ לענין ברכה אחר חשיכה, אינו מוכרע בדבריו.
+וראה בשו"ת '''נחלת שבעה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1812&st=&pgnum=14 (ח)]
+שנשאל על אשה שמסופקת אם בירכה על ההדלקה או לא, אם [[צריכה להדליק מכאן ולהבא ג' נרות]]. ומחלק שם בין אם הדליקה מבעוד יום כאשר עדיין אינו זמן הדלקה לבין אם הדליקה בזמנה, ע"ש. ומתוך דבריו משמע דס"ל דשפיר שרי לברך שלא בשעת הדלקה, אף לאחר זמן. ומ"מ לענין ברכה אחר חשיכה, אינו מוכרע בדבריו.
 ובשו"ת '''בצל החכמה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1809&st=&pgnum=342&hilite= (ד נז)] דן לגבי [[ברכת 'שעשה ניסים']] ב[[רואה נר חנוכה]] בשבת, והאריך בהבאת דברי הפוסקים בנידון דידן, ונושא ונותן בדבריהם, ודבריו נוטים כדברי המג"א דשרי לברך 'להדליק נר של שבת' אף בשבת עצמה, אם כי לא כתב בזה הכרעה.
 וב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=74 (כא)] נראה שנוטה להכריע כדעת האחרונים בזה, ודלא כהמגן אברהם. אמנם עד השקיעה עדיין יכולה לברך.<BR/>
-אבל ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קסב) הכריע דאין לברך כלל אחר שגמרה להדליק, ורק אם נשאר לה עוד נר להדליק, יכולה עוד לברך, אך משסיימה להדליק כל הנרות, הפסידה את הברכה. וסמך דבריו על ספר '''חקר הלכה''' לנדא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21320&st=&pgnum=72&hilite= (ב י)] שהביא דברי ישועות יעקב הנ"ל שהדלקת נר שבת היא מצווה נמשכת כציצית ותפלין ומותר לברך עליה כל זמן שהנר דולק, והוא חלק עליו וכתב דשאני ציצית ותפילין שיכול להסירם כל רגע, ובמה שאינו מסירם, הרי הוא מקיים המצוה, מה שאין כן נר שאינו יכול לכבותו, שהרי קיבל שבת בהדלקה. וגם שכאן אי אפשר לומר 'להדליק' שהרי אסור לו להדליק. ומסיק שם בסו"ד שגם הפוסקים שכתבו כן י"ל שכוונתם תוך כדי דיבור. {{ראה עוד|ברכת הדלקת נרות|ברכה לאחר זמן הדלקה}}.
+אבל ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קסב) הכריע דאין לברך כלל אחר שגמרה להדליק, ורק אם נשאר לה עוד נר להדליק, יכולה עוד לברך, אך משסיימה להדליק כל הנרות, הפסידה את הברכה.
+וסמך דבריו על ספר '''חקר הלכה''' לנדא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21320&st=&pgnum=72&hilite= (ב י)]
+שהביא דברי ישועות יעקב הנ"ל שהדלקת נר שבת היא מצווה נמשכת כ[[ציצית]] [[ותפלין]] ומותר לברך עליה כל זמן שהנר דולק, והוא חלק עליו וכתב דשאני ציצית ותפילין שיכול להסירם כל רגע, ובמה שאינו מסירם, הרי הוא מקיים המצוה, מה שאין כן נר שאינו יכול לכבותו, שהרי קיבל שבת בהדלקה. וגם שכאן אי אפשר לומר 'להדליק' שהרי אסור לו להדליק. ומסיק שם בסו"ד שגם הפוסקים שכתבו כן י"ל שכוונתם תוך כדי דיבור. {{ראה עוד|ברכת הדלקת נרות|ברכה לאחר זמן הדלקה}}.
 <BR/>ואם דברי הרב ילקוט יוסף נסמכים על בעל חקר הלכה הנ"ל, הרי ששוברו בצדו, שהוא לא כתב כן אלא לשיטתו שמקבלת שבת בהדלקה, אבל הרב ילקוט יוסף כתב להלן (עמ' קעט) שהעיקר להלכה שאין האשה מקבלת שבת בהדלקה.