9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
←מצה ומרור
| שורה 41: | שורה 41: | ||
=== מצה ומרור === | === מצה ומרור === | ||
מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות. | מוסכם בגמרא שבאכילת מצה שצריך להסב, ואילו באכילת מרור אין צריך להסב. וב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (קח א ד"ה מצה וד"ה מרור)] מסביר הטעם, שמצה היא זכר לגאולה ואילו מרור הוא זכר לעבדות. | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. | <BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. גם ה'''רא"ש''' (י כ) הוסיף את האפיקומן. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ז ה), וב'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא), והסביר בזה טעם, שעיקר הסעודה היא המצה ועיקר החירות היא במצה, ולכן צריך גם בתחילה וגם בסוף (בשונה מארבע כוסות שמבואר בגמרא או בתחילה או בסוף כדלהלן). | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' כתב (חמץ ומצה ז ח) שדווקא באכילת זית מצה, ולא הזכיר אפיקומן. | |||
=== ארבע כוסות === | === ארבע כוסות === | ||