9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת והחזרת ציר בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
====שיטת תוספות==== | ====שיטת תוספות==== | ||
'''תוספות''' (ד"ה והעליון) הקשו על רש"י היאך ייתכן לומר שתנא דמתני' סובר שיש בנין וסתירה בכלים ודלא כהלכתא, שהרי זוהי דעת בית שמאי, אך לבית הלל אין בנין וסתירה בכלים. וגם העירו שדוחק לומר שהטעם 'שמא יתקע' קאי רק על ציר התחתון, שהוא ברישא דברייתא. לכן כתבו התוספות שכל האיסור במשנה ובברייתא, בין ציר העליון ובין ציר התחתון הוא רק מדרבנן שמא יתקע, ולא משום בנין וסתירה בכלים. ומה שאסרו ציר העליון גם במקדש אף שהוא מדרבנן, כיון שהוא שבות גדולה לא התירוה במקדש, ומצאנו דוגמאות לשבותין שלא התירו במקדש כגון [[סידור קנים ונטילתן]], שאינם דוחים את השבת. | '''תוספות''' (ד"ה והעליון) הקשו על רש"י היאך ייתכן לומר שתנא דמתני' סובר שיש בנין וסתירה בכלים ודלא כהלכתא, שהרי זוהי דעת בית שמאי, אך לבית הלל אין בנין וסתירה בכלים. וגם העירו שדוחק לומר שהטעם 'שמא יתקע' קאי רק על ציר התחתון, שהוא ברישא דברייתא. | ||
<BR/>לכן כתבו התוספות שכל האיסור במשנה ובברייתא, בין ציר העליון ובין ציר התחתון הוא רק מדרבנן שמא יתקע, ולא משום בנין וסתירה בכלים. ומה שאסרו ציר העליון גם במקדש אף שהוא מדרבנן, כיון שהוא שבות גדולה לא התירוה במקדש, ומצאנו דוגמאות לשבותין שלא התירו במקדש כגון [[סידור קנים ונטילתן]], שאינם דוחים את השבת. | |||
====שיטת המאירי==== | ====שיטת המאירי==== | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
==דחיקת ציר העליון במדינה== | ==דחיקת ציר העליון במדינה== | ||
ה'''רא"ש''' (י טז) הביא ש'''רבנו תם''' הסתפק האם מותר לדחוק ציר העליון במדינה, שהברייתא שאמרה 'במדינה דוחקין' אפשר שיש לפרשה דווקא בציר התחתון, ולכן סיימה 'והעליון כאן וכאן אסור', היינו שאפילו לדחוק אסור. או דלמא קאמר שהעליון אסור דווקא להחזיר, אבל לדחוק מותר. וסיים הרא"ש שמסתברא דאסור. | ה'''רא"ש''' (י טז) הביא ש'''רבנו תם''' הסתפק האם מותר לדחוק ציר העליון במדינה, שהברייתא שאמרה 'במדינה דוחקין' אפשר שיש לפרשה דווקא בציר התחתון, ולכן סיימה 'והעליון כאן וכאן אסור', היינו שאפילו לדחוק אסור. או דלמא קאמר שהעליון אסור דווקא להחזיר, אבל לדחוק מותר. וסיים הרא"ש שמסתברא דאסור. וכן פסק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיג) שציר העליון אף לדוחקו אסור. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (שיג ה). | ||
==שלחן ערוך ואחרונים== | |||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ה) פסק משנה וגמרא זו להלכה, ואינו מוכרע מתוך דבריו אם האיסור להחזיר את העליון הוא מדאורייתא או מדרבנן. גם ב'''שער הציון''' (כז) לא הכריע בזה וכתב שתלוי במחלוקת הראשונים. | |||
===ציר באמצע וצירים שלנו=== | |||
כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שכל הנידון בגמרא הוא דווקא בצירים שלהם, שבדלת היה ציר למעלה וציר למטה, וכנגדם חור אחד למעלה במשקוף וחור שני למטה באיסקופה, והוסיף שאם היה ציר נוסף באמצע, אף שמצד בענין ליכא חשש שמא יתקע, מ"מ גזרינן בזה מן הצד אטו באמצע. | |||
<BR/>ועוד כתב המג"א שבצירים שלנו שעשויים מברזל ואין חשש שמא יתקע, לפי שהחור רחב וא"א לתקוע יותר, לכאורה אין לגזור. אך כתב שבמרדכי משמע שאסור שמא יחבר אותו במסמרים. | |||
ב'''משנה ברורה''' (לח) הביא דברי המג"א להלכה, שציר אמצעי אסור אטו מן הצד, וכן צירים מברזל אסור להחזיר שמא יחברו יפה במסמרים. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||