9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"
אין תקציר עריכה
(הייתה טעות.היה כתוה את לעשות לה' הפרו תורתך וצריל לכתוב עת לעשות .) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
האם מותר, ובאילו תנאים, להתפרסנו או ליטול שכר עבור לימוד תורה. | |||
{{מקורות|אבות ד ה|||תלמוד תורה ג י|יורה דעה רמו כא}} | |||
{{מקורות|אבות ד ה|||תלמוד תורה ג י| | |||
==פירוש המשניות לרמב"ם== | ==פירוש המשניות לרמב"ם== | ||
"רבי ישמעאל בנו אומר: הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. | "רבי ישמעאל בנו אומר: הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
ד. לא מצינו מקור לתלמיד חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו. | ד. לא מצינו מקור לתלמיד חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו. | ||
ה. מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער על כך כל עונת הבצירה, ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים | ה. מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער על כך כל עונת הבצירה, ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים | ||
| שורה 34: | שורה 32: | ||
ובנוסף לא ראינו שאלישע היה מקבל כסף מהציבור אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. יתר על כן חז"ל ציינו לשבח את מידתו של שמואל, ששמואל אפילו כשהיה בדרך והיה יכול בשעת הדחק להתארח, בכל זאת בחר שלא לעשות כן. | ובנוסף לא ראינו שאלישע היה מקבל כסף מהציבור אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. יתר על כן חז"ל ציינו לשבח את מידתו של שמואל, ששמואל אפילו כשהיה בדרך והיה יכול בשעת הדחק להתארח, בכל זאת בחר שלא לעשות כן. | ||
===רבנו יונה ור' ברטנורא=== | ===רבנו יונה ור' ברטנורא=== | ||
גם ר' יונה ור' ברטנורא בפירושם למשנה מודים לדברי הרמב"ם, ומזכירם חלק מראיותיו. אך ר' ברטנורא מחדש ומתיר לראשי ישיבות ותלמידי חכמים שממונים על הציבור ליטול שכר, | גם ר' יונה ור' ברטנורא בפירושם למשנה מודים לדברי הרמב"ם, ומזכירם חלק מראיותיו. אך ר' ברטנורא מחדש ומתיר לראשי ישיבות ותלמידי חכמים שממונים על הציבור ליטול שכר, | ||
| שורה 45: | שורה 42: | ||
לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. | לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. | ||
ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג י'). | ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג י'). | ||
הלכה לאחר מכן הרמב"ם מדגיש את הערך הגדול במתפרנס במעשה ידיו: | הלכה לאחר מכן הרמב"ם מדגיש את הערך הגדול במתפרנס במעשה ידיו: | ||
"'''מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומדת חסידים הראשונים היא''', ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך | "'''מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומדת חסידים הראשונים היא''', ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך | ||
וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב". (הלכות תלמוד תורה ג יא') | וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב". (הלכות תלמוד תורה ג יא') | ||
('''הטור''' ציטט את דברי הרמב"ם ופסקם להלכה ללא סיוג{ערעור}. (יו"ד הלכות תלמוד תורה רמו כא')) | ('''הטור''' ציטט את דברי הרמב"ם ופסקם להלכה ללא סיוג{ערעור}. (יו"ד הלכות תלמוד תורה רמו כא')) | ||
| שורה 69: | שורה 64: | ||
ג.ב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם . | ג.ב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם . | ||
''' | '''מה עם ד?''' | ||
ה. רב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בעצמו בימים של שלג(הכסף משנה מפרש אליבא דרש"י). | ה. רב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בעצמו בימים של שלג(הכסף משנה מפרש אליבא דרש"י). | ||
| שורה 90: | שורה 85: | ||
הכסף משנה חולק על הרמב"ם בפירוש המשנה באבות ומפרש'''''///תביא את המשנה///''''' | הכסף משנה חולק על הרמב"ם בפירוש המשנה באבות ומפרש'''''///תביא את המשנה///''''' | ||
ר' ישמעאל התכוון לאנשים שלומדים תורה בשביל שיהיו ראשי ישיבות ויכבדו אותם, או שהם לומדים תורה כמו שאר המקצועות בשביל לקבל כסף כשהם ילמדו אחרים. | ר' ישמעאל התכוון לאנשים שלומדים תורה בשביל שיהיו ראשי ישיבות ויכבדו אותם, או שהם לומדים תורה כמו שאר המקצועות בשביל לקבל כסף כשהם ילמדו אחרים. | ||
ראיה לדבריו "לאהבה את ה' אלהיך" -מלמד שלא אקרא בשביל שיקראוני חכם או בשביל כבוד או כסף וכו' אלא תלמד תורה כדי לעשות ויספקו בידך ללמוד וללמד לשמור ולעשות (נדרים סב א')''' | ראיה לדבריו "לאהבה את ה' אלהיך" -מלמד שלא אקרא בשביל שיקראוני חכם או בשביל כבוד או כסף וכו' אלא תלמד תורה כדי לעשות ויספקו בידך ללמוד וללמד לשמור ולעשות (נדרים סב א')'''לא הבנתי טוב את הלימוד תנסה לכתוב אותו יותר ברור''' | ||
'''והמכוון לימודו לשם שמים ואין לו דרך אחר להתפרנס אלא לימודו מותר לו להתפרנס על ידי לימודו''' אך דבר זה מותר לאחד משלושת התנאים הבאים : | '''והמכוון לימודו לשם שמים ואין לו דרך אחר להתפרנס אלא לימודו מותר לו להתפרנס על ידי לימודו''' אך דבר זה מותר לאחד משלושת התנאים הבאים : | ||
| שורה 114: | שורה 109: | ||
''הכסף משנה מסיים את דבריו'' בטענה שגם אם הרמב"ם לא יסכים לדבריו, עדיין יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה מכיוון שאנו נמצאים במצב של ''' "עת לעשות לה' הפרו תורתך"''' | ''הכסף משנה מסיים את דבריו'' בטענה שגם אם הרמב"ם לא יסכים לדבריו, עדיין יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה מכיוון שאנו נמצאים במצב של ''' "עת לעשות לה' הפרו תורתך"''' | ||
ואם לא נקיים את לומדי תורה לא יהיו עוד לומדי תורה בעם ישראל, שזהו היתר לכתחילה גם בשביל בחורי ישיבה הרוצים ללמוד וללמד את תורה . | ואם לא נקיים את לומדי תורה לא יהיו עוד לומדי תורה בעם ישראל, שזהו היתר לכתחילה גם בשביל בחורי ישיבה הרוצים ללמוד וללמד את תורה . | ||
[[קטגוריה:תלמוד תורה]] | |||
[[קטגוריה:פרנסה]] | |||