10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===אשה וקטן=== | ===אשה וקטן=== | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה ופירושה== | ||
ב'''גמרא''' (ברכות נד א) מובא בשם רב יהודה נוסח הברכה: "ברוך גומל חסדים טובים". | ב'''גמרא''' (ברכות נד א) מובא בשם רב יהודה נוסח הברכה: "ברוך גומל חסדים טובים". | ||
<BR/>אבל ב'''רי"ף''' וב'''רא"ש''' הגירסה היא: ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הש"ס שלו בשמם.<BR/> | <BR/>אבל ב'''רי"ף''' וב'''רא"ש''' הגירסה היא: ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הש"ס שלו בשמם.<BR/> | ||
גם ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב כגירסת הרי"ף, אלא שכתב "'''ה'''גומל..", וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים ריט) וב'''שלחן ערוך''' (ריט א). | גם ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב כגירסת הרי"ף, אלא שכתב "'''ה'''גומל..", וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים ריט) וב'''שלחן ערוך''' (ריט א). | ||
ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב. | |||
===מענה השומעים=== | ===מענה השומעים=== | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
===מחלוקת הראשונים=== | ===מחלוקת הראשונים=== | ||
ה'''רי"ף''' (ברכות מג א) לא הביא קושיית רב אשי, אלא רק דברי אביי ומר זוטרא שצריך עשרה וצריך שיהיו שנים מהם רבנן.<BR/> | ה'''רי"ף''' (ברכות מג א) לא הביא קושיית רב אשי, אלא רק דברי אביי ומר זוטרא שצריך עשרה וצריך שיהיו שנים מהם רבנן. ומשמע שסובר להלכה ששני החכמים אפשר שיהיו חלק מן העשרה, ולא בנוסף על העשרה. וכן הבינו הרא"ש והטור והבית יוסף בדעת הרי"ף. אבל ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) הבין בדברי הרי"ף שסובר כתוספות שאין צורך כלל בשני חכמים אלא די בקהל של עשרה כלשהם.<BR/> | ||
ה'''רא"ש''' (ט ג) חולק על הרי"ף וסובר שכיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא, ובעינן תרווייהו, כלומר עשרה ועוד שנים חכמים. | |||
<BR/> | <BR/>אבל ב'''תוספות''' כתבו (ד"ה ואימא) שיש לנהוג לחומרא ולברך אפילו אין שני חכמים בקהל, אבל עשרה על על פנים בעינן. וזהו לכאורה היפך דברי הרא"ש שכתב שהחומרא היא להצריך עשרה ועוד שני חכמים. ובאמת ב'''טור''' (אורח חיים ריט) כתב בדעת התוספות שצריך לתרווייהו, היינו עשרה ועוד שני חכמים, וכדברי הרא"ש. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) כתב שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. | |||
ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל. | ה'''מאירי''' כתב (ד"ה ארבעה) שצריך עשרה ושיהיו שנים מהם תלמידי חכמים או קרובים לכך, והוסיף שאם אין שני תלמידי חכמים יברך ובתנאי שיהיו עשרה, אך בלא עשרה לא יברך כלל. | ||