10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול כלכלה כשאבן בתוכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
<BR/>תירץ ה'''רשב"א''' שגם אם נעמיד בשוכח יקשה על כל פנים למה הותר לטלטל את הכלכלה להדיא ולא לנער את האבן ממנה, כשם שנמצאנו באבן על פי החבית צריך קודם לנערה אם יכול. | <BR/>תירץ ה'''רשב"א''' שגם אם נעמיד בשוכח יקשה על כל פנים למה הותר לטלטל את הכלכלה להדיא ולא לנער את האבן ממנה, כשם שנמצאנו באבן על פי החבית צריך קודם לנערה אם יכול. | ||
אמנם בריטב"א (קמב א ד"ה והא) הביא שה'''ראב"ד''' חולק על זה וסובר שבכלכלה לעולם הוי [[בסיס לדבר האסור]] אף בשוכח, לפי שעשויה היא על מנת להניח בה דברים ותשמישה בכך, ולכן בטלה היא למה שבתוכה. | |||
===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו=== | ===גם בפירות המיטנפים יכול להוציאם בידו=== | ||
שאלו הראשונים מדוע הותר בפירות המיטנפים לטלטל את הכלכלה עם האבן והפירות, והרי יש היתר פשוט יותר, ליטול הפירות בידיו ולהניחם בכלי אחר ולטלטלם. | שאלו הראשונים מדוע הותר בפירות המיטנפים לטלטל את הכלכלה עם האבן והפירות, והרי יש היתר פשוט יותר, ליטול הפירות בידיו ולהניחם בכלי אחר ולטלטלם. | ||
<BR/>והביאו לזה ראיה מן הגמרא לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין]], שם אמר רב חסדא שכאשר התרומה הטהורה נמצאת למעלה אסור לטלטלן יחד אלא צריך ליטול את הטהורה בידיו. ואם כן גם כאן יטול את הפירות בידיו ויניח את האבן בכלכלה. | <BR/>והביאו לזה ראיה מן הגמרא לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין]], שם אמר רב חסדא שכאשר התרומה הטהורה נמצאת למעלה אסור לטלטלן יחד אלא צריך ליטול את הטהורה בידיו. ואם כן גם כאן יטול את הפירות בידיו ויניח את האבן בכלכלה. | ||
'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, | '''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, וכן כתבו ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא) וה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה אמר רב חסדא). | ||
===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות=== | ===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות=== | ||
לפי מסקנת הגמרא שהמשנה מדברת על אבן שנעשית דופן לכלכלה, לכאורה אין צורך יותר בהעמדה הראשונה שעשה ר' יוחנן שמדובר בכלכלה המלאה פירות, שהרי כל מה שהוצרכה לזה הגמרא הוא מחמת הקושיה שהאבן מוקצה היא ואסורה היא בטלטול ואוסרת אף את הכלכלה בטלטול, אבל השתא שהעמידוה באבן שנעשית דופן, הרי אין האבן מוקצה כלל ואם כן אין צורך להעמיד גם בכלכלה מלאה פירות. | לפי מסקנת הגמרא שהמשנה מדברת על אבן שנעשית דופן לכלכלה, לכאורה אין צורך יותר בהעמדה הראשונה שעשה ר' יוחנן שמדובר בכלכלה המלאה פירות, שהרי כל מה שהוצרכה לזה הגמרא הוא מחמת הקושיה שהאבן מוקצה היא ואסורה היא בטלטול ואוסרת אף את הכלכלה בטלטול, אבל השתא שהעמידוה באבן שנעשית דופן, הרי אין האבן מוקצה כלל ואם כן אין צורך להעמיד גם בכלכלה מלאה פירות. וכן הוא להדיא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה לישדינהו). | ||
<BR/>ובאמת ב'''גליון הש"ס''' מובא שיש גירסאות הגורסות לפני דברי רב אשי 'אלא', לומר שבאמת חוזרת בה הגמרא מההעמדה הראשונה. | <BR/>ובאמת ב'''גליון הש"ס''' מובא שיש גירסאות הגורסות לפני דברי רב אשי 'אלא', לומר שבאמת חוזרת בה הגמרא מההעמדה הראשונה. | ||
<BR/>אמנם ב'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו) לא גרסו אלא, אבל כתבו שלא הוצרכה הגמרא לכתוב 'אלא', לפי שלא הוזכר אמורא לעיל (ודבריו צ"ע שהרי הוזכר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן). ובתירוץ נוסף כתבו שגם למסקנת הגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה מדובר בפירות המיטנפין, שאילו בפירות רגילים יש השליך הסל עם האבן והפירות, ושוב לאספם לכלכלה ולטלטלם מעט מעט כמה שתוכל להחזיק עד מקום הפחת. | <BR/>אמנם ב'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו) לא גרסו אלא, אבל כתבו שלא הוצרכה הגמרא לכתוב 'אלא', לפי שלא הוזכר אמורא לעיל (ודבריו צ"ע שהרי הוזכר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן). | ||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב) כתב שלמסקנת הגמרא אין מדובר בכלכלה מלאה פירות, אלא שכתב שטעם ההיתר בטלטול האבן הוא משום דהוי [[טלטול מן הצד]], והרי הוא צריך לאותה האבן והוי טלטול מן הצד לצורך. ולפי זה אפילו אין האבן מהודקת כ[[האבן שבקרויה]]. וכן הוא ב'''תוספות רי"ד''' וב'''פסקי הרי"ד'''. | |||
ובתירוץ נוסף כתבו ה'''תוספות''' שגם למסקנת הגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה מדובר בפירות המיטנפין, שאילו בפירות רגילים יש השליך הסל עם האבן והפירות, ושוב לאספם לכלכלה ולטלטלם מעט מעט כמה שתוכל להחזיק עד מקום הפחת. | |||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' שם הביא תירוץ נוסף, שבאמת מדובר בכלכלה מלאה פירות, וטעמא דהוצרכו לכך לפי שאין האבן מהודקת יפה ואינה בטלה היא לדופן, ולכן רק כאשר יש פירות חשובה האבן ככלי כדי להגן עליהם שלא יפלו. אך אם האבן מהודקת יפה, הרי היא מותרת בטלטול עם הכלכלה כדין [[האבן שבקרויה]]. | |||
===האם צריך שיהיה ההיתר עיקר והאיסור טפל=== | |||
בדברי הגמרא מבואר שכאשר יש בסיס לדבר אסור ולדבר מותר יחד, כגון כלכלה ופירות, מותר לטלטלן, דאינו אסור אלא בבסיס לדבר האסור בלבד. | |||
<BR/>דנו הפוסקים האם צריך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור או לא. | |||
ב'''רש"י''' (ד"ה מליאה פירות) משמע שבעינן שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור, דומיא דפירות שהן עיקר ביחס לאבן. אמנם ה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה הכא) כתב להדיא שאפילו במידי דעלמא, כלומר היתר אחר שאינו פירות, מותר לטלטל אגבו את האבן, כל שכן הכא שהפירות הם עיקר. מדבריו מבואר שאין צורך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור על מנת להתיר את הבסיס. | |||
==גירסת הרמב"ם והטור== | ==גירסת הרמב"ם והטור== | ||
| שורה 38: | שורה 50: | ||
גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם. | גם ה'''טור''' (אורח חיים שט) אחר שהביא דין מסקנת הגמרא באבן שנעשית דופן לכלכלה, הוסיף כדברי הרמב"ם שבפירות רטובים שאי אפשר לנערם, מותר לטלטל הכלכלה עם האבן והפירות שבה. וכתב ה'''בית יוסף''' שגם בדבריו צריך לומר שגרס כמו הרמב"ם. | ||
<BR/>וב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית האבן דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן מיטנפים, אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור. | |||
===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות=== | ===שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות=== | ||
| שורה 53: | שורה 66: | ||
==טלטול הכלכלה לצורך מקומה== | ==טלטול הכלכלה לצורך מקומה== | ||
הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת בשצריך למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו. | הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת בשצריך למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו. וכן הביא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה והא) משמו. | ||
מתוך דברי הרשב"א מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. וכן עולה מפשטות דברי הגמרא להלן לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה]]. | מתוך דברי הרשב"א מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. וכן עולה מפשטות דברי הגמרא להלן לגבי [[טלטול תרומה טמאה עם הטהורה]]. | ||
אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד. | |||
<BR/>לפי תירוץ זה של הריטב"א אין מקור להיתר טלטול הכלכלה עם האבן לצורך מקומה. וכתב הריטב"א על פירוש זה שהוא הנכון לעיקר הדין. | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||