10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א-מז א|שבת ג ז|שבת כה י-יא|אורח חיים רעט}} אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ואם ...) |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
<BR/>מכל מקום דוחים ה'''תוספות''' את דברי רש"י משום שלא מסתבר שדברי ר' זירא קאי על ר'מאיר ור' יהודה בלבד ולא על ר' שמעון, ולכן כתבו לבאר בדבריו שאף ר' שמעון מודה בפמוט של מתכת שאסור משום שהוא גדול והוי ככוס וקערה דלעיל. אמנם אם לא הדליקו בו בשבת אלא בחול, אף ר' מאיר ור' יהודה מודים שמותר, לפי שאינו מאוס ואינו מוקצה מחמת איסור. פירוש זה מבואר גם בדברי '''רבנו חננאל''' (ד"ה א"ר זירא). | <BR/>מכל מקום דוחים ה'''תוספות''' את דברי רש"י משום שלא מסתבר שדברי ר' זירא קאי על ר'מאיר ור' יהודה בלבד ולא על ר' שמעון, ולכן כתבו לבאר בדבריו שאף ר' שמעון מודה בפמוט של מתכת שאסור משום שהוא גדול והוי ככוס וקערה דלעיל. אמנם אם לא הדליקו בו בשבת אלא בחול, אף ר' מאיר ור' יהודה מודים שמותר, לפי שאינו מאוס ואינו מוקצה מחמת איסור. פירוש זה מבואר גם בדברי '''רבנו חננאל''' (ד"ה א"ר זירא). | ||
==הכרעת הראשונים | ===הכרעת הראשונים=== | ||
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור. | |||
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא | <BR/>כתבו ה'''רי"ף''' () וה'''רא"ש''' () שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ורק מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור. | ||
<BR/>כן הכריעו כל הראשונים, וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' () וב'''שלחן ערוך''' (). | |||
==בירור דעת ר' שמעון== | ==בירור דעת ר' שמעון== | ||
כפי שנתבאר, דעת ר' שמעון שאסור לטלטל נר כל זמן שהוא דולק, אמנם אין זה מטעם מוקצה מחמת איסור, שהרי דעתו היא שאם כבה הנר מותר לטלטלו אם לא שזהו נר גדול וכנ"ל, אם כן יש לברר מה טעם האיסור בזה. | |||
'''רש"י''' (מד א ד"ה חוץ) כתב בדעתו שאסור לטלטל נר דולק שמא יכבה הנר. אך דבריו קשים מפני שלהלן ב'''גמרא''' (מו ב) שואל אביי את רב יוסף מפני מה אוסר ר' שמעון לטלטל את הנר קודם שכבה, אם הוא מפני החשש שמא יכבה, הרי ידוע שר' שמעון סובר ש[[דבר שאינו מתכוון]] מותר, ואין לומר שזהו דווקא באיסור דרבנן ואילו באיסור דאורייתא ככיבוי אסור, שהרי מפורש מצאנו ב'''משנה''' (כלאים ט ה) שר' שמעון מתיר למוכרי כסות ללבוש כלאים על מנת למכרם בשוק ובלבד שלא יתכוון להתחמם בהם או להגן מפני הגשמים. הרי שמתיר באינו מתכוון אף באיסור דאורייתא. ומסיימת שם הגמרא בדברי רבא שטעמו של ר' שמעון באיסור טלטול נר דולק הוא מפני שהנר, השמן והפתילה נעשו [[בסיס לדבר האסור]]. | |||
<BR/>מתבאר אם כן בגמרא, שחשש הכיבוי של הנר אינו מהווה סיבה לאסור טלטול, אלא מטעם בסיס לדבר האסור. | |||
<BR/>באמת ה'''מהרש"א''' (מד א ד"ה בפרש"י) העיר על דברי רש"י אלו, שהן רק להו"א של הגמרא, אך למסקנה לא קיימא לן הכי. והוסיף על זה '''ר' עקיבא איגר''' שבאמת כן דרכו של רש"י לפרש במשנה לא לפי מסקנת הגמרא, אלא שעל כל פנים יקשה על ה'''רע"ב''' שגם הוא פירש כן במשנה, שלא לפי מסקנת הגמרא. | |||
<BR/>ב'''פני יהושע''' (מז א ד"ה בגמרא הנח) כתב לתרץ שבאמת לר' שמעון אין לאסור טלטול מחשש שמא יכבה הנר בטלטולו, דהוי דבר שאינו מתכוון וכמו שאמרה הגמרא, אבל כוונת רש"י היא שאוסר טלטול משום חשש שמא יכבה בידיים על ידי שיסתפק מן השמן שבנר, ולכן אסור אף לטלטלו. ומבאר הפני יהושע שזו כוונת הגמרא שהנר הוא בסיס לדבר האסור. אלא שמתקשה מדברי רש"י כאן (מז א ד"ה לשלהבת) שפירש שהדבר האסור הוא השלהבת. אמנם אפשר שכוונת רש"י שהשלהבת נחשבת לדבר האסור שהנר הוא בסיס לה, מפני האיסור לכבות את השלהבת. | |||
<BR/>ניתן להביא סיוע לדברי הפני יהושע מ'''פירוש הריבב"ן''' (מד א ד"ה חוץ) שפירש גם הוא כרש"י שהאיסור לטלטל נר דולק הוא מפני חשש הכיבוי, אלא שדייק לכתוב 'שמא יכבנה', היינו בידיים ולא שהנר יכבה מעצמו. אמנם בפירוש '''הר"י מלוניל''' כתב להדיא שהחשש הוא שמחמת הטלטול תשקע הפתילה בשמן, וזה להדיא דלא כהגמרא הנ"ל. | |||
==אם מועיל תנאי== | ==אם מועיל תנאי== | ||