82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"
אין תקציר עריכה
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== המקורות מהמשנה והגמרא == | == המקורות מהמשנה והגמרא == | ||
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים (א א) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. | כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. | ||
הגמרא ב'''חולין''' (קז א) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית. | הגמרא ב'''חולין''' (קז א) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית. | ||
===קושיית תוספות=== | ===קושיית תוספות=== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה== | ==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה== | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
שיטת '''רש"י''' (חולין שם) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמשירי טהרה באו. | שיטת '''רש"י''' ([[חולין שם]]) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמשירי טהרה באו. | ||
====קושית הביאור הלכה על דעה זו==== | ====קושית הביאור הלכה על דעה זו==== | ||
'''הביאור הלכה''' ( | '''הביאור הלכה''' (קס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט בביאור מרדכי (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים. | ||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן=== | ||
'''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א) | '''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א), וכ"כ '''בספר השלחן''' (הל' נטילת ידים עמוד שיב). ובספר '''תורת הבית לרשב"א''' (בית ו' שער ב') כתב שכן דעת רבותיו. וע"ע '''בשו"ת הרשב"א''' (ח"ז ס' תקל"ה). | ||
===שיטת תלמידי רבינו יונה=== | ===שיטת תלמידי רבינו יונה=== | ||
שיטת תלמידי רבינו יונה ( | שיטת '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות סוף פ"ח - דף מב ע"א בדפי הרי"ף) שנטילה מבלי שיש לכל נוטל רביעית - זו אינה נטילה, בין אם הם נוטלים בזה אחר זה, ובין אם נוטלים בבת אחת. ומה שאמרו בגמרא בחולין שלשני מהני גם אם אין לו רביעית מים הואיל ובאו משירי טהרה, אין הכוונה שיטול בפחות מרביעית מים, אלא הכוונה שאם היה כלי שהיה בו קצת יותר מרביעית, ואדם אחד נטל ממנו ידים והשאיר באותו הכלי מים, ובא השני ונטל מכלי זה את ידיו ולאחר מכן נתן עוד מים בכלי וחזר ונטל את ידיו, וביחד היה במים שנתן על ידיו רביעית, עלתה לו הנטילה. ולמרות שבדך כלל צריך שתהיה רביעית שלמה בכלי בשעת הנטילה, במקרה הזה כיוון שהמים באו משירי טהרה מועיל אפילו אם בשעת הנטילה לא היה בכלי רביעית מים בבת אחת. וכתב בחידושי הרמב"ן שכן פירש '''הראב"ד'''. וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז ח"ו) בשם הראב"ד. וכן כתב הר"א מלוניל בספר המנהגות בשם הרב ר' דוד. | ||