82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"
אין תקציר עריכה
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות| | {{מקורות|ידים א א|חולין קז א||ברכות ו י|אורח חיים קס יג}} | ||
== המקורות מהמשנה והגמרא == | == המקורות מהמשנה והגמרא == | ||
כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים (א א) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. | כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים (א א) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים. | ||
הגמרא | הגמרא ב'''חולין''' (קז א) מביאה כמה אפשרויות מה אמר אמימר לרב ששת. באחת מהן אומר אמימר לרב ששת לגבי הקפדה בעניין נטילת ידים, שעל כלי הנטילה ומראה המים - אנו חוששים, ואילו על שיעור המים שהוא רביעית - אין אנו חוששים. אמימר הביא ראיה מהמשנה הנ"ל שמי-רביעית מספיקים אפילו לשנים, וא"כ מוכח שלא כל אחד מהנוטלים צריך רביעית מים. אך הגמרא דחתה זאת ואמרה שאין מכך ראיה כיוון שהם הגיעו "משירי טהרה". הכוונה, שאחרי שהראשון נטל מהמים ששיעורם היה רביעית - נטל השני מאותם המים שכבר שימשו לנטילה של הראשון (בכמות של רביעית) ולכן נטילתו מועילה גם כשאין במים רביעית. | ||
===קושיית תוספות=== | ===קושיית תוספות=== | ||
ב'''תוספות''' (שם ד"ה ולא היא) הקשו, שמשתמע מדברי הגמרא שרב ששת רצה ללמוד שאין כלל צורך ברביעית מים לנטילת ידים. והקשו: היאך היתה הו"א כזאת? הרי כתוב במפורש במשנה "מי רביעית לאחד", וא"כ משמע שצריך רביעית מים לנטילת ידים, ורק לאדם השני אפשר בפחות מכך משום "שיירי טהרה"? וביאר שכיוון שהמשניות הללו עוסקות בעיקר בנטילה לתרומה, רצה רב ששת לדייק שכיוון שאפילו לתרומה לנוטל שני אין צורך בשיעור רביעית, אולי לגבי נטילה בחולין - אפילו לראשון אין צורך ברביעית מים. אבל המסקנה היא שכאן אין צריכים רביעית, כיוון שאלו שיירי טהרה, ולכן הדין שונה. | |||
==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה== | ==מחלוקת הראשונים בהסבר המקרה== | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
שיטת רש"י (חולין שם) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמשירי טהרה באו. | שיטת '''רש"י''' (חולין שם) שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמשירי טהרה באו. | ||
====קושית הביאור הלכה על דעה זו==== | ====קושית הביאור הלכה על דעה זו==== | ||
הביאור הלכה (ס' ק"ס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט בביאור מרדכי (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים. | '''הביאור הלכה''' (ס' ק"ס ד"ה ויש מתירין) הקשה על שיטה זו, איך יתכן שיספיקו מים בכמות של רביעית אחת לשני בני אדם בזה אחר זה, למים ראשונים ושנים ולכל יד ויד (פעמיים לכל אחת מהידיים)? וכתב שמצא שכך הקשה גם הגר"מ בנעט בביאור מרדכי (אות כ"ג), שאף הוסיף על הקושיה, שהרי המשנה דיברה לעניין תרומה ששם צריך ליטול עד הפרק שהוא חיבור היד עם הזרוע, כך שיש צורך ביותר מים. | ||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן=== | ||
הרמב"ן (בחידושיו לחולין קז | '''הרמב"ן''' (בחידושיו לחולין קז א) הסביר, שהמשנה במסכת ידים דיברה באופן ששניהם נוטלים ידיהם כאחד, דהינו שהשני מניח את ידיו מתחת לידי הראשון, והמים שנופלים על ידי הראשון נופלים גם על ידי השני ללא הפסק הקילוח, וכיוון שהקילוח לא מפסיק יש לומר בזה את דין ניצוק (כדאמרינן לגבי מקואות במסכת מקואות ז ו), כיוון שהמים שמגיעים לידי השני הם מגיעים משירי טהרה. וכ"כ '''הרשב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הריטב"א''' (חולין קז א), וכ"כ '''הנימוק"י''' (חולין קז א), וכ"כ '''הרא"ה''' (ברכות ח. ובחולין קז א) ועוד. | ||