554
עריכות
| שורה 169: | שורה 169: | ||
הרבה מהאחרונים (ראה '''שער הציון''' תרפ"ה), יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. | הרבה מהאחרונים (ראה '''שער הציון''' תרפ"ה), יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. | ||
ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לקריאה במניין הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). | ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לקריאה במניין הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). ה'''פעולת שכיר''' (קלג) נותן טעם למה צריך מנין, שהרי כל עוד לא נמחה שם עמלק, אין שם השם שלם, ולכן יש לזה דין של דבר בקדושה, שצריך עשרה. | ||
ה'''מנ"ח''' (מצווה תרג) כותב שהקריאה בעשרה זה מדרבנן. ה'''שו"ע''' לעומת זאת פוסק שפרשת זכור היא במניין מהתורה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קמו|או"ח קמב}}, וכן כותב שבני הכפרים שאין להם מנין צריכים לבוא לעיירות ולשמוע פרשת זכור במנין {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קפה ז|או"ח קפה ז}}. | ה'''מנ"ח''' (מצווה תרג) כותב שהקריאה בעשרה זה מדרבנן. ה'''שו"ע''' לעומת זאת פוסק שפרשת זכור היא במניין מהתורה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קמו|או"ח קמב}}, וכן כותב שבני הכפרים שאין להם מנין צריכים לבוא לעיירות ולשמוע פרשת זכור במנין {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קפה ז|או"ח קפה ז}}. | ||
עריכות