553
עריכות
שורה 146: | שורה 146: | ||
====מניין לקריאה==== | ====מניין לקריאה==== | ||
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין | ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין. ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לכך הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). ה'''שו"ע''' פוסק שפרשת זכור היא במניין מהתורה {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קמו|או"ח קמוב}}. | ||
אולם כמה אחרונים ('''שו”ת בנין שלמה''', סימן ז, ועוד) דוחים את ראייתו של '''תרומת הדשן'''' מדברי ה'''רא”ש''', ולדעתם ניתן לצאת ידי חובת המצווה מן התורה גם בקריאה ביחידות. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (ס”ק טז, ושער הציון ס”ק ה) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח או”ח, נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה (משנה ברורה שם). | אולם כמה אחרונים ('''שו”ת בנין שלמה''', סימן ז, ועוד) דוחים את ראייתו של '''תרומת הדשן'''' מדברי ה'''רא”ש''', ולדעתם ניתן לצאת ידי חובת המצווה מן התורה גם בקריאה ביחידות. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (ס”ק טז, ושער הציון ס”ק ה) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח או”ח, נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה (משנה ברורה שם). |
עריכות