הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

מ
שורה 144: שורה 144:


===נידונים שונים ב"חד עברא"===
===נידונים שונים ב"חד עברא"===
*<big>'''האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי חד עברא'''</big>  
<big>'''האם כשיכל לעבור ע"י ישראל אחר מקרי חד עברא'''</big>  


כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ"פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו"ד קנט יג, וחו"מ לד לו) בשם '''מהר"א ששון''' בכת"י, '''שו"ת פני משה''' (ב קה), '''שו"ת מחנה חיים''' (או"ח ב' י"ח), '''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פג), '''מהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת''' (תליתאה ב לא), ו'''שו"ת בית יצחק''' (או"ח כט וקיז){{הערה|וע"ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו"ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו"ת חתם סופר''' (ח"ו ליקוטים כט סוד"ה אך מה).}}.
כתבו האחרונים, שאם הכשיל אדם בעבירה, והנכשל יכל לעבור את עבירה זו על ידי ישראל אחר שיגיש לו אותה, מקרי חד עברא, כיון שעכ"פ יכול היה לעבור על האיסור בלי המסייע. כך כתבו '''כנסת הגדולה''' (הגהת הטור, יו"ד קנט יג, וחו"מ לד לו) בשם '''מהר"א ששון''' בכת"י, '''שו"ת פני משה''' (ב קה), '''שו"ת מחנה חיים''' (או"ח ב' י"ח), '''שו"ת כתב סופר''' (יו"ד פג), '''מהר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת''' (תליתאה ב לא), ו'''שו"ת בית יצחק''' (או"ח כט וקיז){{הערה|וע"ע ב'''תוס'''' קידושין (נו.) וב'''שו"ת יחוה דעת''' (ג סז הערה א), ו'''שו"ת חתם סופר''' (ח"ו ליקוטים כט סוד"ה אך מה).}}.
שורה 151: שורה 151:
(וב'''משנה למלך''' עצמו בהל' מלו"ל (ה ב) כתב לכאורה כשיטת הפני משה, וראו מה שתירץ ב'''שו"ת יד אלעזר''' (ח), הובא ב'''שדי חמד''' (כללים ו כו יא ד"ה ולפי)).   
(וב'''משנה למלך''' עצמו בהל' מלו"ל (ה ב) כתב לכאורה כשיטת הפני משה, וראו מה שתירץ ב'''שו"ת יד אלעזר''' (ח), הובא ב'''שדי חמד''' (כללים ו כו יא ד"ה ולפי)).   


ואם המכשיל נותן מתנה כוס יין לנזיר, והנזיר יכל להשיג יין אחר רק בקניה בכסף, ב'''רמ"א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה קנא א|יו"ד קנא א}} כתב (מה'''מרדכי''' ע"ז ו:) שגם זה נחשב "חד עברא", אולם ב'''פתחי תשובה''' שם מביא '''אמונת שמואל''' (יד) שחולק. (וראו עוד ב'''שו"ת כתב סופר''' יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש וד"ה והנה תוס'). וב'''תוס'''' ב{{ויקיטקסט|קידושין_נו_א#תוספות|קידושין נו. ד"ה אבל}} שואל על רש"י שהרי אין לפנ"ע כשמוכר דבר איסור אם יכל לקנות את זה ממוכר אחר, וזה כרמ"א, ובאמת בספר '''המקנה''' שם ביאר שדעת '''רש"י''' כשיטת האמונת שמואל. (וראו '''שו"ת יחוה דעת''' ג סז הערה ב). וב'''משנה ברורה''' (שמז סק"ז) דייק ממה שה'''מגן אברהם''' הביא את התוס' בקידושין, דס"ל דחשיב ח"ע גם ביכול רק ע"י קניה, "אמנם ב'''ביאור הגר"א''' שם משמע דס"ל להלכה דאפילו היכא שהגוי יכול לקנות במקום אחר, גם כן אסור, וכן פסק בפת"ש בשם שו"ת אמונת שמואל, וכן מצדד ב'''ברכי יוסף''' שם".  
ואם המכשיל נותן מתנה כוס יין לנזיר, והנזיר יכל להשיג יין אחר רק בקניה בכסף, ב'''רמ"א''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה קנא א|יו"ד קנא א}} כתב (מה'''מרדכי''' ע"ז ו:) שגם זה נחשב "חד עברא", אולם ב'''פתחי תשובה''' שם מביא '''אמונת שמואל''' (יד) שחולק. (וראו עוד ב'''שו"ת כתב סופר''' יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש וד"ה והנה תוס'). וב'''תוס'''' {{ויקיטקסט|קידושין_נו_א#תוספות|קידושין נו. ד"ה אבל}} שואל על רש"י שהרי אין לפנ"ע כשמוכר דבר איסור אם יכל לקנות את זה ממוכר אחר, וזה כרמ"א, ובאמת בספר '''המקנה''' שם ביאר שדעת '''רש"י''' כשיטת האמונת שמואל. (וראו '''שו"ת יחוה דעת''' ג סז הערה ב). וב'''משנה ברורה''' (שמז סק"ז) דייק ממה שה'''מגן אברהם''' הביא את התוס' בקידושין, דס"ל דחשיב ח"ע גם ביכול רק ע"י קניה, "אמנם ב'''ביאור הגר"א''' שם משמע דס"ל להלכה דאפילו היכא שהגוי יכול לקנות במקום אחר, גם כן אסור, וכן פסק בפת"ש בשם שו"ת אמונת שמואל, וכן מצדד ב'''ברכי יוסף''' שם".  


וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ"ב''' (שמז סק"ז, ראו שם בשער הציון סק"י).  
וכשקונה מגוי, ב'''תוס'''' בקידושין שם אומר על מקרה כזה דמקרי חד עברא, וכן פסק ה'''משנ"ב''' (שמז סק"ז, ראו שם בשער הציון סק"י).  
391

עריכות