הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 197 בתים ,  16:41, 4 ביוני 2019
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
   
   
=== שיטת רש"י וסייעתו ===
=== שיטת רש"י וסייעתו ===
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו' וקודם שסיים נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן', כלומר בפועל הוא בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם במקרה שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שזוהי ברכה שאינה פוטרת שכר, אולי לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים נכון 'שהכל נהיה בדברו'. לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח ומברך '''אדעתא''' דשכרא'. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' או אחר החתימה, כאשר עיקר הברכה הוא זהו שם ומלכות.
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו', אך קודם שסיים 'שהכל נהיה בדברו', נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן'. כלומר בפועל בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם כיון שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שאינה פוטרת שכר, לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים 'שהכל נהיה בדברו', או כיון שאמר בפועל את הברכה הנכונה אזלינן בתר החיתום ויצא ידי חובה.  
<BR/>לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח וברך '''אדעתא''' דחמרא', כלומר שכוונתו היתה לומר בפה"ג אך קודם נזכר ואמר 'שהכל' כדין. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' שזהו שם ומלכות, או אחר חתימת הברכה.
<BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח), וכן הסכים לה ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס).
<BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח), וכן הסכים לה ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס).