10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
*ר' שמעון - האוכל חמץ לפני הפסח או לאחר שעבר עליו הפסח אינו עובר עליו בלא כלום, ואילו האוכל בפסח עצמו עובר בלאו ובכרת. | *ר' שמעון - האוכל חמץ לפני הפסח או לאחר שעבר עליו הפסח אינו עובר עליו בלא כלום, ואילו האוכל בפסח עצמו עובר בלאו ובכרת. | ||
*ר' יוסי הגלילי - גם במועד עצמו חמץ מותר בהנאה. | *ר' יוסי הגלילי - גם במועד עצמו חמץ מותר בהנאה. | ||
שואלת הגמרא שלכאורה משתנינו אינה מסתדרת עם אף אחד מהתנאים הנ"ל, שלפי ר' יהודה גם חמץ של נכרי צריך להיות אסור בהנאה, שהרי הוא דיבר על חמץ סתם ולא חילק בין של ישראל לבין של נכרי. ולפי ר' שמעון גם חמץ של ישראל מותר, ואילו לפי ר' יוסי הגלילי מותר בהנאה אפילו בחמץ של ישראל ואפילו בתוך הפסח! | שואלת הגמרא שלכאורה משתנינו אינה מסתדרת עם אף אחד מהתנאים הנ"ל, שלפי ר' יהודה גם חמץ של נכרי צריך להיות אסור בהנאה, שהרי הוא דיבר על חמץ סתם ולא חילק בין של ישראל לבין של נכרי. ולפי ר' שמעון גם חמץ של ישראל מותר, ואילו לפי ר' יוסי הגלילי מותר בהנאה אפילו בחמץ של ישראל ואפילו בתוך הפסח?! | ||
מתרצת הגמרא שני תירוצים:<BR/> | |||
רב אחא בר יעקב סובר שהמשנה היא אליבא דר' יהודה, וסובר הוא שחמץ של אחרים מותר באכילה מותר אפילו בתוך הפסח. ולומד זאת מאיסור ראיית שאור, שכשם שבל יראה ובל ימצא הוא רק בחמץ שלך, כך גם איסור האכילה הוא רק בחמץ שלך, אבל לא בשל אחרים. ובאמת צריך התנא היה להשמיענו אפילו היתר אכילה, וכן אפילו היתר בתוך הפסח, אלא אגב שדיבר על איסור הנאה בחמץ של ישראל אפילו לאחר זמנו, הזכיר גם ההיתר בשל נכרי בהנאה ולאחר זמנו, אבל הוא הדין שאף באכילה מותר ואף בתוך זמנו. | |||