הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

נוספו 1,309 בתים ,  00:20, 13 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה ===
=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה ===
לפי האמור בירושלמי יש חובה ללמוד מיד לאחר הברכה. אמנם הירושלמי לא הזכיר זאת אלא על מי שנפטר באהבה רבה, ודנו הראשונים מה הדין לגבי מי שבירך את ברכות התורה עצמן קודם קריאת שמע, האם חייב ללמוד מיד או לא, וכן מה דעת הבבלי, שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר.
לפי האמור בירושלמי הנ"ל שאומר 'והוא ששנה לאלתר', מבואר לכאורה שיש חובה ללמוד מיד לאחר הברכה. אמנם הירושלמי לא הזכיר זאת אלא על מי שנפטר באהבה רבה, ודנו הראשונים מה הדין לגבי מי שבירך את ברכות התורה עצמן קודם קריאת שמע, האם חייב ללמוד מיד או לא, וכן מה דעת הבבלי, שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר.
<BR/>עוד יש לדון בדעת הירושלמי, האם כוונתו שצריך ללמוד מיד לאחר התפילה כדי שתחשב לו ברכת אהבה רבה לברכת התורה, או שדי בזה שקורא קריאת שמע, שנחשבת היא ללימוד תורה.


ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) הביאו ששאלו את ר"י האם מי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, למה אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד? והשיב ר"י שתי תשובות: א. לא קיימא לן כהירושלמי בזה, אלא כהבבלי שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר. ב. גם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, שעיקרה נתקנה לקריאת שמע ולכן אם לא לומד מיד הרי הוא מסיח דעתו ממנה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום.<BR/>
ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) הביאו דברי ר"י שלא קיימא לן כהירושלמי בזה, אלא כהבבלי שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר. והוסיף שגם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, שעיקרה נתקנה לקריאת שמע ולכן אם לא לומד מיד הרי הוא מסיח דעתו ממנה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום. לכן פסק ר"י למעשה שמי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד <BR/>
בסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכמבואר לעיל.
בסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכמבואר לעיל.
ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|4647022|יא ב ד"ה פי'}} הבין את הירושלמי באופן אחר. שהתנאי שאמר ר' בא - 'והוא ששנה על אתר' אין הכוונה שבאופן זה פטרה ברכת אהבה רבה את הלימוד של כל היום, אלא שמה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה, אך אם הפסיק ולאחר מכן רוצה לחזור וללמוד, צריך לברך שוב את ברכת התורה הרגילה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, כיון שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר.
<BR/>כדברי הרא"ה העתיק גם תלמידו ה'''ריטב"א''' (יא ב ד"ה אמר רב יהודה).
===על מה מברכים ===
===על מה מברכים ===
בגמרא שם מובאת מחלוקת אמוראים אל איזה סוג של לימוד תורה צריך לברך. <BR/>
בגמרא שם מובאת מחלוקת אמוראים אל איזה סוג של לימוד תורה צריך לברך. <BR/>