הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"

אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
=== שיטת הרמב"ם ===
=== שיטת הרמב"ם ===
ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות י יא) לא חילק לכאורה בין ספק ערלה לספק כלאים, ומפרש את המקרה כפי שמבואר בתוספתא, שישנו כרם עם נטיעות ערלה, וענבים נמכרים מחוצה לו, וכן ירק זרוע כלאים, וירק נמכר חוץ לכרם, ואין ידוע אם הנמכר בחוץ הוא מכרם זה או ממקום אחר, בארץ ישראל אסור, בסוריא מותר, ובחוץ לארץ אפילו ראה שהענבים או הירק יצאו מכרם המעורב בערלה או בכלאיים, לוקח מהן, ובלבד שלא יראה את הגוי בוצר מן הערלה או לוקט ירקות בידו.
ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות י יא) לא חילק לכאורה בין ספק ערלה לספק כלאים, ומפרש את המקרה כפי שמבואר בתוספתא, שישנו כרם עם נטיעות ערלה, וענבים נמכרים מחוצה לו, וכן ירק זרוע כלאים, וירק נמכר חוץ לכרם, ואין ידוע אם הנמכר בחוץ הוא מכרם זה או ממקום אחר, בארץ ישראל אסור, בסוריא מותר, ובחוץ לארץ אפילו ראה שהענבים או הירק יצאו מכרם המעורב בערלה או בכלאיים, לוקח מהן, ובלבד שלא יראה את הגוי בוצר מן הערלה או לוקט ירקות בידו.
<BR/>בהמשך כתב הרמב"ם (יב) שכרם שהוא ספק ערלה או ספק כלאי הכרם, בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר וכל שכן בחוץ לארץ.


בפירוש דברי הרמב"ם נחלקו המפרשים.
המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב"ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה. וכן דנו בדבריו בהבנת המציאות מהו ספק ערלה וספק כלאי הכרם, ומה היחס בין הלכה י"א להלכה י"ב בדבריו.
 
ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים.


== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==