10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר שבת"
←אכילה בחצר
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===אכילה בחצר=== | ===אכילה בחצר=== | ||
כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל [המהר"ם] שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן.<BR/> | כתב '''הגהות מיימוניות''' (שבת ה א) שמצא בשם רבנו זצ"ל [המהר"ם] שמותר להדליק נר בבית ולאכול בחצר אם ירצה, ושכן היה רגיל '''ר' שמחה''' לעשות כן, וזה לכאורה דלא כרש"י ותוס' הנ"ל.<BR/> | ||
וב'''תשב"ץ קטן''' | וב'''תשב"ץ קטן''' | ||
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)] | [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4087&st=%u05E9%u05D1%u05EA (ג)] | ||
משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא | משמע שר' שמחה היה נוהג כן דווקא בשבתות הקיץ, וב'''מרדכי''' (שבת רצד) מבואר הטעם, מפני שנר שבת אינו אלא משום שלום בית שלא יכשל בעץ או אבן, ובקיץ שאוכל מבעוד יום, הרי יש לו אורה גדולה מאור היום. וכ"כ להדיא ב'''הגהות ר' פרץ''' לתשב"ץ קטן שם, שבלילה אין לאכול אלא לאור הנר.<BR/> | ||
אמנם מסוף | ובמקום אחר כתב '''הגהות מיימוניות''' (כ) בשם מהר"ם שהנרות לעונג ניתנו ולא לצער, ואם נהנה יותר בחצר מפני האוויר או הזבובים, פשיטא שמותר לאכול בחצר. מבואר בדבריו שלא הצריך דווקא שיהיה לאור היום, ואף לא הצריך להינות מהנרות כשיכנס לביתו. | ||
אמנם מסוף דברי הגהות רבנו פרץ שם משמע שאין לאכול כלל מבעוד יום, שאם יעשה כן אין שום תועלת בהדלקה, [וכוונתו לכאורה כדברי האגודה דלהלן שיש בזה משום חשש ברכה לבטלה], ולפיכך צריך לאכול דווקא במקום הנר. והובא כל זה גם בספר ה'''כל בו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15217&st=%u05d6%u05db%u05d5%u05e8 (לא)]. | |||
וכן כתב בספר '''שבלי הלקט''' | וכן כתב בספר '''שבלי הלקט''' | ||
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (ל)]. | [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (ל)]. | ||
שאין לאכול בחצר אלא במקום שהדליק שם, ע"פ הפסוק 'וידעת כי שלום אהלך'. | שאין לאכול בחצר אלא במקום שהדליק שם, ע"פ הפסוק 'וידעת כי שלום אהלך'. | ||
וב'''רא"ש''' (פסחים י ב) הביא בשם יש אומרים שמוכיחים מן הגמרא (פסחים) שה'''קידוש''' צריך להיות במקום הנר, אבל הוא דחה דבריהם, לפי שאינם מוכרחים מן הגמרא. | |||
<BR/> | <BR/> | ||
וב'''בית יוסף''' (אורח חיים רעג) הביא כל זה, והכריע ב'''שלחן ערוך''' (רעג ז) כדעת המתירים אם נהנה יותר בחצר. | |||
<BR/> וראה ב'''משנה ברורה''' (רסג לט, רעג לב) שהביא בשם ה'''מגן אברהם''' (טו) שהביא בשם מהרש"ל שזהו דווקא כשמצטער הרבה, דאי לאו הכי, צריך לאכול במקום נר. | |||
<BR/>ולכאורה בזמננו שיש אור חשמל, גם בחצר, ומכוונים בהדלקה גם על אור החשמל, מותר יהיה לאכול בחצר אפי' אינו מצטער, שהרי נהנה מן האור שהדליק לכבוד שבת. | |||
בעל ספר ה'''אגודה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9770&st=%u05D1%u05DE%u05D4%20%u05DE%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%u05D9%u05DF (שבת ב מה)] התיר לאכול שלא במקום הנר, אבל כתב שהמדליקים בבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות דולקים עד הלילה הוי ברכה לבטלה, וכן כתב בשמו בשו"ת מהרי"ל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43235&hilite=8b76c022-7374-4a43-ac78-dd2bd9616ed2&st=%D7%A0%D7%92+&pgnum=34 (נג)], הובא ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג).<BR/> | |||
מבואר מדבריו דמ"מ בעינן שיפיק תועלת מאור הנרות, לכל הפחות לאחר האכילה. וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רסג ט). | מבואר מדבריו דמ"מ בעינן שיפיק תועלת מאור הנרות, לכל הפחות לאחר האכילה. וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רסג ט). | ||