10,100
עריכות
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==תוקף הגזירה== | ==תוקף הגזירה== | ||
בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו | ===גמרא=== | ||
וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד | |||
כבר מהגמרא נראה שגזירת הפת לא התקבלה לגמרי בכל תפוצות ישראל, ושהיו שנהגו בה היתר, עד שהוצרך ר' יוחנן לומר [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב)] שפת לא הותרה בבית דין. ומבואר שם שהיו שהתירו כי טעו בדברי רבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה, וסברו העם שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. | |||
===ראשונים=== | |||
בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> | |||
'''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו שסמכו על דברי הגמרא הנ"ל שמבואר מתוך דברי ר' יוחנן שלא פשטה הגזירה בכל ישראל, וכמו שאמרה הגמרא (לו א) לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. ועוד הביא תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | |||
וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד שבמקומותיהם שאין פת פלטר ישראל מצוי, הדבר כרוך בחיי נפש, ומבואר בהלכות שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דשרי בכה"ג. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | |||
<BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו. | <BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו. | ||
אבל ה'''רי"ף''' (יד א) הביא דברי הגמרא שם בהמשך שפירשה דברי ר' יוחנן על פי המעשה ברבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה, וסברו העם שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. אמנם מסתייגת הגמרא שם שזהו דווקא במקום שאין פת ישראל. | |||
<BR/>מבואר מזה דלא התירו בכל מקום, אלא רק במקום דליכא פת ישראל או בשדה. | <BR/>מבואר מזה דלא התירו בכל מקום, אלא רק במקום דליכא פת ישראל או בשדה. | ||