9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''רש"י'''' (ד"ה בביטול) מסביר שביטול החמץ שמועיל מדאורייתא, הוא מ הפסוק 'תשביתו', שמשמעה השבתה בלב. | '''רש"י'''' (ד"ה בביטול) מסביר שביטול החמץ שמועיל מדאורייתא, הוא מ הפסוק 'תשביתו', שמשמעה השבתה בלב. | ||
<BR/>כעין זה כתוב גם בספר '''הלכות גדולות''' (יא פסח ד"ה ומאן), שחובת הביטול נלמדת מן הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם", ואם מצא חמץ אחר שביטל, לא חייב עליו משום 'בל יראה ובל ימצא'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) שמצות השבתה האמורה בתורה, היא שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר הארץ. | <BR/>כעין זה כתוב גם בספר '''הלכות גדולות''' (יא פסח ד"ה ומאן), שחובת הביטול נלמדת מן הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם", ואם מצא חמץ אחר שביטל, לא חייב עליו משום 'בל יראה ובל ימצא'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) שמצות השבתה האמורה בתורה, היא שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר הארץ. | ||
<BR/>כן כתב גם '''שיבולי הלקט''' (רו) בשם אחיו'''ר' בנימין נר"ו''', שמהתורה די בביטול, דכתיב 'תשביתו'. | |||
ראיה לשיטה זו הביאו הראשונים מן המשנה (מט א): "היה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו וכו', ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו, אם יכול לחזור ולבער ולחדור למצוותו, יחזור ויבער, ואם לאו מבטלו בלבו. | |||
אבל '''תוספות''' (ד ב ד"ה מדאורייתא) הקשו על פירוש זה, והוכיחו שהשבתה היא ביעור החמץ מן העולם: | אבל '''תוספות''' (ד ב ד"ה מדאורייתא) הקשו על פירוש זה, והוכיחו שהשבתה היא ביעור החמץ מן העולם: | ||