הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת חמץ"

== שיטות הראשונים ==

'''רש"י''' מסביר שמודים חכמים לר' אליעזר כאשר ישנו בתערובת של ארבע ביצים (שהיא הכמות של כדי אכילת פרס לדעת רש"י), כזית אחד של חמץ, שאם אוכל את כל ארבע הביצים בזמן של כדי אכילת פרס, הרי שבוודאי אכל כזית חמץ ולכן חייב מן התורה גם לדעת חכמים.

<BR/>אלא שבכותח הבבלי אין דרך לאוכלו במהירות של כדי אכילת פרס, לפי שהוא עשוי לטיבול. לכן גם אם אכל אותו מהר, בטלה דעתו אצל כל אדם ופטור לדעת חכמים. ואם אכל אותו כדרך אכילתו, הרי שלא אכל כזית בכדי אכילת פרס.  

בתערובת שאין בה כזית בכדי אכילת פרס, משמע ברש"י שלדעת חכמים מהתורה אין איסור כלל, שכתב (מה א ד"ה ור' עקיבא) שכיוון שחכמים חולקים על ר' אליעזר בכותח, צריך לומר שסוברים שטעם כעיקר אינו דאורייתא. <BR/>משמע מדבריו שלדעת חכמים כותח הבבלי וכיוצא בו המוזכרים במשנה מותרים הם באכילה לכתחילה מהתורה, ולכן הוכרח לפרש שסוברים הם שדין טעם כעיקר אינו מהתורה.

ה'''רי"ף''' (יג ב) העתיק להלכה את דברי רב דימי וכתב שכל מחלוקת התנאים היא רק בתערובת שאין בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס וכגון כותח הבבלי. אבל תערובת שיש בה כזית חמץ בכדי אכילת פרס, כלומר שאם יאכל את התערובת בזמן של אכילת פרס, יהיה בה כזית חמץ, גם לדעת חכמים לוקה על זה.

<BR/>עוד אומר הרי"ף שמה שחלקו חכמים על ר' אליעזר בתערובת שאין בה כזית בכדי אכילת פרס, הוא רק לענין מלקות, אבל מ"מ מודים הם שאסורה התערובת באכילה.

<BR/>משמע מדברי הרי"ף לכאורה שהוא פוסק כדעת חכמים וסובר שתערובת חמץאסורה היא באכילה, אלא שלא לוקים עליה אלא אם כן אכל מן החמץ כזית בכדי אכילת פרס. וכותח הבבלי אין בו כזית בכדי אכילת פרס להתחייב עליו, ולכן פטור אבל אסור.

=== שיטת הרמב"ם ===