9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
אין תקציר עריכה
| שורה 32: | שורה 32: | ||
*נטע מראש חודש תשרי עד ט"ו בשבט של שנה עשירית, מונה ג' שנים מיום ליום לערלה, וד' שנים מיום ליום לרבעי. | *נטע מראש חודש תשרי עד ט"ו בשבט של שנה עשירית, מונה ג' שנים מיום ליום לערלה, וד' שנים מיום ליום לרבעי. | ||
===== באיזו נטיעות יש למנות עד ט"ו בשבט ===== | |||
כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר כמה זמן הנוטע לפני ראש השנה צריך להמתין עד ט"ו בשבט. לפי הרמב"ם כל שנטע אחרי ט"ו בשבט וקודם ט"ו באב, יש להחמיר עליה בסופה למנות עד ט"ו בשבט של שנה רביעית. אך אם נטע קודם ט"ו בשבט, אין צריך למנות אלא מיום ליום. למשל, אם נטע בא' שבט, מונה ג' שנים מיום ליום, ובא' שבט של שנה רביעית, יש להתחיל למנות שנת נטע רבעי לכל הפירות שיחנטו מכאן ולהבא. <BR/> | |||
אמנם נראה שלא כל הראשונים מסכימים להגדרה זו. ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) כתב לפי שיטה זו (אף שאינו מודה לה) שכל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, צריך להמתין לה עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, ורק נטיעה שמנתה שנה ראשונה שלמה, כגון שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, רק אז אין צריך להמתין לה לט"ו בשבט. שהרי מי חילק לנו בין ל' יום ליותר מזה, ואין לדבר קצבה. לכן כל שחסר יום אחד מן השנה, אפילו נטע לאחר ראש השנה מיד, צריך להמתין לה לט"ו בשבט של שנה רביעית. | |||
<BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע שאם נטע זמן מה אחר ראש השנה, צריך כבר להמתין עד ט"ו בשבט, או כדעת הרמב"ם מיום ליום, אך אם נטע מיד אחר ראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט. | |||
==== שיטת בעל המאור וסייעתו ==== | |||
בעל המאור חלק על שיטה זו וכתב שדין זה שפירות הערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על כל הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום, עדיין פירותיהן שהנצו עד ט"ו בשבט של שנה רביעית אסורים משום ערלה. | בעל המאור חלק על שיטה זו וכתב שדין זה שפירות הערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על כל הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום, עדיין פירותיהן שהנצו עד ט"ו בשבט של שנה רביעית אסורים משום ערלה. | ||
<BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהוא חונט בין ראש השנה לט"ו בשבט, הוא מחמת יניקת המים שלפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. ממילא לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה). | <BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהוא חונט בין ראש השנה לט"ו בשבט, הוא מחמת יניקת המים שלפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. ממילא לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה). | ||