הבדלים בין גרסאות בדף "החייבים בקריאת המגילה והכשרים לקרותה"

אין תקציר עריכה
 
שורה 28: שורה 28:


כדברי בעל הלכות גדולות פסק גם ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט), שנשים חייבות רק לשמוע מגילה ולא לקרוא, והוסיף שנשים [[ברכות קריאת המגילה|תברכנה 'על משמע מגילה']] אפילו קוראות לעצמן. והובאו דבריו ב'''מרדכי''' (מגילה א תשעט).
כדברי בעל הלכות גדולות פסק גם ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט), שנשים חייבות רק לשמוע מגילה ולא לקרוא, והוסיף שנשים [[ברכות קריאת המגילה|תברכנה 'על משמע מגילה']] אפילו קוראות לעצמן. והובאו דבריו ב'''מרדכי''' (מגילה א תשעט).
<BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ב) מובא בשם '''בעל הדברות''' טעם אחר שנשים אינן מוציאות אנשים, משום 'קול באישה ערוה'.


סיוע לשיטת בעל הלכות גדולות נמצא ב'''ספר הזוהר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53708&st=&pgnum=267&hilite= (חדש רות כה ב ד"ה ואמר רבי אבא)], שם מפורש שנשים חייבות במקרא מגילה אבל אינן קוראות לאחרים.
סיוע לשיטת בעל הלכות גדולות נמצא ב'''ספר הזוהר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53708&st=&pgnum=267&hilite= (חדש רות כה ב ד"ה ואמר רבי אבא)], שם מפורש שנשים חייבות במקרא מגילה אבל אינן קוראות לאחרים.
שורה 48: שורה 49:
ה'''לבוש''' (ב) פסק כהרמ"א שנשים לא יכולות להוציא אנשים ידי חובה, וכתב הטעם דלא אלימא חובתייהו להוציא אנשים.
ה'''לבוש''' (ב) פסק כהרמ"א שנשים לא יכולות להוציא אנשים ידי חובה, וכתב הטעם דלא אלימא חובתייהו להוציא אנשים.
<BR/>אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב טעם אחר,  שפסולות מפני כבוד הציבור. אמנם הוסיף שגם את היחיד אינן מוציאות דלא פלוג חכמים. וב'''ערוך השלחן''' (ה) וב'''משנה ברורה''' (ז) הביאו לשני הטעמים.
<BR/>אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב טעם אחר,  שפסולות מפני כבוד הציבור. אמנם הוסיף שגם את היחיד אינן מוציאות דלא פלוג חכמים. וב'''ערוך השלחן''' (ה) וב'''משנה ברורה''' (ז) הביאו לשני הטעמים.
<BR/>ב'''עולת שבת''' (ב) כתב בדעת השלחן ערוך שאין האשה מוציאה את האיש, שהרי להלן סעיף ג' פסק שטומטום אפילו את מינו אינו מוציא משום ספיקא, ואם נשים מוציאות למה לא יוציא את מינו. אך ב'''אליה רבה''' (ב) כתב דלא קשיא מידי, שכבר בב"י כתב שאף לשיטת רש"י שנשים מוציאות, טומטום אינו מוציא דדבר הניכר בעינן. אך למעשה הכריע האליה רבה כהלבוש והמג"א.
<BR/>וב'''כף החיים''' סופר (יג) הזכיר טעמו של בעל הדברות משום 'קול באשה ערוה', וכתב שלדעת רש"י ודעימיה, י"ל שסבירא להו שאין קול באשה ערוה אלא בקול של שיר.
<BR/>כן הכריע גם ה'''פרי חדש''' מכח התוספתא.


אבל בספר '''מטה יהודה''' עייאש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7930&st=&pgnum=108&hilite= (א)] כתב שדעת מרן כדעה ראשונה, מדסתם כדעה זו, ורק אחר כך הביא דעת היש אומרים. וכן הביא בשם '''מקראי קודש''' אבולעפיא. ודחו דברי הפר"ח. גם בספר '''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15229&st=&pgnum=339 (ב)] מערער על דברי הפר"ח, ונראה שסובר בדעת מרן כדעה ראשונה. וכן משמע ב'''כף החיים''' (יב) בדעת מרן.
ב'''עולת שבת''' (ב) כתב בדעת השלחן ערוך שאין האשה מוציאה את האיש, שהרי להלן סעיף ג' פסק שטומטום אפילו את מינו אינו מוציא משום ספיקא, ואם נשים מוציאות למה לא יוציא את מינו. אך ב'''אליה רבה''' (ב) כתב דלא קשיא מידי, שכבר בב"י כתב שאף לשיטת רש"י שנשים מוציאות, טומטום אינו מוציא דדבר הניכר בעינן. אך למעשה הכריע האליה רבה כהלבוש והמג"א.
<BR/>כן צידד גם ה'''פרי חדש''' מכח התוספתא לומר כן בדעת מרן ופסק כן להלכה.
<BR/>אבל בספר '''מטה יהודה''' עייאש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7930&st=&pgnum=108&hilite= (א)] כתב שדעת מרן כדעה ראשונה, מדסתם כדעה זו, ורק אחר כך הביא דעת היש אומרים. וכן הביא בשם '''מקראי קודש''' אבולעפיא. ודחו דברי הפר"ח. גם בספר '''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15229&st=&pgnum=339 (ב)] מערער על דברי הפר"ח, ונראה שסובר בדעת מרן כדעה ראשונה. וכן משמע ב'''כף החיים''' (יב) בדעת מרן.


=== קריאה לנשים בבית הכנסת או בבית ===
=== קריאה לנשים בבית הכנסת או בבית ===