הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

נוספו 769 בתים ,  12:54, 19 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:


ב'''מרדכי''' (א תשפא) הביא בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. והביא גם שיטת רבנו תם, וסיים שה'''ר"מ''' היה רגיל לומר זמן בלחש בשעה שהיו הקהל עונים 'אמן', וכך לצאת ידי חובת כולם. הביא דבריו ה'''דרכי משה''' (א).
ב'''מרדכי''' (א תשפא) הביא בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. והביא גם שיטת רבנו תם, וסיים שה'''ר"מ''' היה רגיל לומר זמן בלחש בשעה שהיו הקהל עונים 'אמן', וכך לצאת ידי חובת כולם. הביא דבריו ה'''דרכי משה''' (א).
<BR/>ב'''שו"ת מן השמים''' (טו) כתב שבערבית אומרים זמן על קריאת המגילה, ובשחרית אומרים זמן על שהגיע שמחת המשתה ומשלוח מנות. ומ"מ אין לומר דיברכנו בשעת המשתה, שמא יפשע מפני טרדת היום וישכח מלאמרו, לכן תקנוהו בשעת קריאת מגילה.


ה'''טור''' (אורח חיים תרצב) הביא דברי רבנו תם שיש לברך שהחיינו ביום, והביא גם דברי הרמב"ם שאין מברכים ביום, והרא"ש הסכים עם ר"ת, אך כתב הטור שאין נוהגין כן.
ה'''טור''' (אורח חיים תרצב) הביא דברי רבנו תם שיש לברך שהחיינו ביום, והביא גם דברי הרמב"ם שאין מברכים ביום, והרא"ש הסכים עם ר"ת, אך כתב הטור שאין נוהגין כן.
==== שלחן ערוך ואחרונים ====
==== שלחן ערוך ואחרונים ====
ב'''בית יוסף''' (תרצב ד"ה וכתב ר"ת) כתב שפשט המנהג כהרמב"ם, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרצב א) פסק כדעתו, שאינו חוזר ומברך שהחיינו ביום. אך ה'''דרכי משה''' (א) כתב שאנו נוהגים לברך, וכן פסק ב'''רמ"א''' (א).
ב'''בית יוסף''' (תרצב ד"ה וכתב ר"ת) כתב שפשט המנהג כהרמב"ם, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרצב א) פסק כדעתו, שאינו חוזר ומברך שהחיינו ביום. אך ה'''דרכי משה''' (א) כתב שאנו נוהגים לברך, וכן פסק ב'''רמ"א''' (א).
<BR/>ה'''בית חדש''' (א) כתב שהמנהג כן לברך ביום.
<BR/>ה'''בית חדש''' (א) כתב שהמנהג כן לברך ביום. אך ה'''לבוש''' כתב שבפוזנא אין נוהגים לברך זמן ביום. ומזה למד ב'''כף החיים''' (יג) שגם במדינות אשכנז אין המנהגים שווים. וכן דעת הגר"א ב'''מעשה רב''' (פורים רמה).
 
אצל הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום,


== ברכת הרב את ריבנו ==
== ברכת הרב את ריבנו ==