הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

נוספו 2,580 בתים ,  18:01, 31 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:


===איסטניס===
===איסטניס===
כתב ה'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) שיש מתירין לטלטל נר שהדליקו בו בשבת משום דהוי כ[[גרף של רעי]], ואינו נכון כי אם כן יאמרו כולם שהם אניני דעת. אמנם סיים המרדכי שמי שהוא איסטניס מותר.
כתב ה'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) שיש מתירין לטלטל נר שהדליקו בו בשבת משום דהוי כ[[גרף של רעי]], ואינו נכון כי אם כן יאמרו כולם שהם אניני דעת. אמנם סיים המרדכי שמי שהוא איסטניס מותר, וסיים שהמחמיר לא הפסיד. ה'''רמ"א''' (רעט ב) הביא דברי המרדכי אלו בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף המתירים אינם מתירים אלא לאיסטניס, ועל זה סיים שהמחמיר לא הפסיד.
<BR/>ה'''רמ"א''' (רעט ב) הביא דברי המרדכי אלו בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף המתירים אינם מתירים אלא לאיסטניס ושגם בזה טוב להחמיר. וה'''בית חדש''' (א) תפס עליו בזה, ולדינא חולק גם על המרדכי וסובר שגם למי שאינו איסטניס מותר להוציא נר שדלק, דהוה כגרף של רעי, ודימה זאת לקערות שלאחר אכילה שה'''גמרא''' התירה לפנותן משום גרף של רעי אף לדעת [[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת#סוגיה שלישית|ר' נחמיה אליבא דרבה]] שסובר שאין לטלטלן אף מחמה לצל, כל שכן לנר שמאוס הוא כדברי ר' יהודה, והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (ג) ומשמע שסובר כמותו.
<BR/>וה'''בית חדש''' (א) תפס עליו בזה מהו לשון 'המחמיר לא הפסיד' ולכן מגיה 'והמחמיר יחמיר והמקל לא הפסיד'. גם לדינא חולק על המרדכי וסובר שגם למי שאינו איסטניס מותר להוציא נר שדלק, דהוה כגרף של רעי, ודימה זאת לקערות שלאחר אכילה שה'''גמרא''' התירה לפנותן משום גרף של רעי אף לדעת [[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת#סוגיה שלישית|ר' נחמיה אליבא דרבה]] שסובר שאין לטלטלן אף מחמה לצל, כל שכן לנר שמאוס הוא כדברי ר' יהודה, גם ה'''מגן אברהם''' (ג) שהביא דברי הב"ח, משמע שסובר כמותו.
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (ה) למד מדברי הב"ח שדווקא נר של חרס שהוא מאוס הוי כגרף של רעי אבל של מתכת אסור.  
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ג) כתב להוכיח שלא הוי כגרף של רעי שא"כ כל מוקצה מחמת מיאוס נתיר מדין גרף של רעי. וקצת משמע בדבריו שאף לאיסטניס אין היתר. אמנם בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=71 (ה)] העיר על דבריו שמוקצה מחמת מיאוס מותר אף שאינו במקום ישיבתו, מה שאין כן גרף של רעי שמותר לטלטלו רק אם מפריע לו, ובזה דחה דברי הט"ז. וכן כתב הרב '''אליה רבה''' (ו). אמנם הרב '''ערוך השלחן''' (ו) כתב בכוונת הט"ז, שהרי גם הפלוגתא דתנאי בנר מאוס הוא כאשר הוא על השלחן, ולמה לא אישמיט שום פוסק לומר לנו דמיאוס הוי כגרף של רעי.
<BR/>עוד כתב בספר אליה רבה שם ליישב לשון המרדכי שהמחמיר לא הפסיד מצות עונג שבת בכך שאינו מוציא את הנר.
 
ה'''משנה ברורה''' (ה) למד מדברי הב"ח שדווקא נר של חרס שהוא מאוס הוי כגרף של רעי אבל של מתכת אסור. אמנם לעצם המחלוקת לא הכריע רק הביא דברי הב"ח והמג"א, וכתב שהרב '''דרך החיים''' חולק וסובר לאסור באינו איסטניס כהרמ"א.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב המרדכי) הביא גם הוא דברי המרדכי ולא העיר עליו כלום, וגם בשלחן ערוך לא העתיק מזה. אמנם להלן בבית יוסף (שי ד"ה כתב המרדכי) כתבו שוב, ושם כתב שהוא תמה על המתירים, וגם על המרדכי שדחה דבריהם במילי דחומרא בעלמא. מבואר מזה שדעתו שאין להקל בזה כלל.
<BR/>והרב '''ערוך השלחן''' (ו-ז) כתב שבאמת גם המרדכי כוונתו להחמיר גם לאיסטניס, ופירוש דבריו שאינו מותר אלא למי שהוא איסטניס כוונתו לומר שטועים השוטים לומר שהם אניני דעת בעוד שרק לאיסטניס היה מותר, ולכן יש לכולם להחמיר אף האיסטניס ואין לו בזה הפסד כיון שכך הוא מדינא. ותמה שם על הב"ח והמג"א שהתירו לגמרי וא"כ כל אחד יתיר לעצמו מוקצה מטעם שזהו לדידו גרף של רעי.


===טלטול נר של נפט===
===טלטול נר של נפט===