9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נוסח הספירה וברכתה"
←ספירת שבועות וימים
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ספירת שבועות וימים== | ==ספירת שבועות וימים== | ||
ה'''גמרא''' (מנחות סו א) מביאה דברי אביי שמצוה למנות גם ימים וגם שבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. | ה'''גמרא''' (מנחות סו א) מביאה דברי אביי שמצוה למנות גם ימים וגם שבועות, ושכן עשו רבנן דבי רב אשי, אבל אמימר מנה ימים ולא מנה שבועות מפני שזכר למקדש הוא. | ||
<BR/>ה'''רי"ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות וימים כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית השבועותף ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק "תספרו חמשים יום", ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות. | <BR/>ובדברי רבא שם מבואר שאת חידושו של אביי ניתן ללמוד מכפילות הפסוקים, שכתוב אחד אומר 'תספרו חמשים יום' וכתוב אחר אומר 'שבע שבתות תמימות תהיינה', מכאן שמצווה למנות ימים ושבועות. אבל הנצי"ב ב'''העמק דבר''' (ויקרא כג טו ד"ה שבע) כתב שאין ספירת השבועות נלמדת מפסוק זה אלא מן הפסוק בפרשת ראה (דברים טז ט) 'שבע שבועות תספור לך', אלא כוונת רבא שממה שכתוב 'תספרו' ילפינן שיש מצוה לספור בפה. | ||
ה'''רי"ף''' (פסחים כח א) פסק כדברי אביי, שכשם שמצוה למנות וימים כך מצוה למנות שבועות, וקצת משמע בדבריו שהחידוש הוא במניית השבועותף ולאפוקי מדעת אמימר שלא מנה שבועות. גם ה'''רמב"ם''' (תמידין ומוספין ז כב) פסק כאביי, והסמיך ההלכה לפסוק "תספרו חמשים יום", ובדבריו משמע שעיקר החידוש בדברי אביי הוא במניית הימים ולא במניית השבועות. | |||
<BR/>כדברי אביי פסק גם ה'''רא"ש''' (פסחים י מ) ושאר הראשונים, וכן כתב להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) שיש לספור הימים והשבועות. | <BR/>כדברי אביי פסק גם ה'''רא"ש''' (פסחים י מ) ושאר הראשונים, וכן כתב להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תפט א) שיש לספור הימים והשבועות. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
<BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר לכתחילה מנה רק ימים כיון שספירה דרבנן, והרי הכי קיי"ל ש[[#מדאורייתא או מדרבנן|ספירה בזה"ז דרבנן]]. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי"ה והמרדכי. אמנם ב'''שער הציון''' (ט) דחה ראיה זו של המג"א, לפי שאף אם נאמר שהוא מדרבנן, הרי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והכל מצווה אחת למנות הימים והשבועות יחד. ומ"מ גם דעת ה'''עולת שבת''' וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2262 (ח)] כהמג"א.<BR/> | <BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר לכתחילה מנה רק ימים כיון שספירה דרבנן, והרי הכי קיי"ל ש[[#מדאורייתא או מדרבנן|ספירה בזה"ז דרבנן]]. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי"ה והמרדכי. אמנם ב'''שער הציון''' (ט) דחה ראיה זו של המג"א, לפי שאף אם נאמר שהוא מדרבנן, הרי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, והכל מצווה אחת למנות הימים והשבועות יחד. ומ"מ גם דעת ה'''עולת שבת''' וה'''חק יעקב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2262 (ח)] כהמג"א.<BR/> | ||
אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר"ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה. . | אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר"ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה. . | ||
<BR/>הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (ד)] הביא דברי ר' ירוחם שספירת הימים היא מן התורה גם בזמן הזה, ואילו ספירת השבועות מדרבנן לפי שהיא תלויה בעומר, ועפי"ז כתב שאם שכח למנות ימים חוזר ומברך, ואם שכח שבועות אינו חוזר ומברך. אך הוסיף שזהו דווקא בסוף השבוע, אך באמצע השבוע הרי יש פוסקים שכתבו שאף לכתחילה אין צריך למנות אלא את השבועות, ולכן לא יחזור לברך. אבל בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יד)] הוכיח מ'''שבולי הלקט''' שבסוף השבוע אף אם הזכיר רק השבועות ולא הימים חזור ומברך וכן פסק למעשה שבאמצע השבוע אינו חוזר ומברך, ובסוף השבוע חוזר ומברך בין אם הזכיר רק ימים ובין אם הזכיר רק השבועות. והמשנה ברורה ב'''שער הציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=187 (ט)] כתב בשמו שצריך לחזור ולספור בברכה, ולא חילק בין סוף השבוע לאמצע השבוע, (ולכא' לא דק). גם דחה הראיה שהביא משבולי הלקט, לפי שהשב"ל לשיטתו אזיל שסובר שספירת העומר גם בזה"ז היא מן התורה. ולכן הכריע שם וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=187 (ז)] לספור בלא ברכה. | <BR/>הרב '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (ד)] הביא דברי ר' ירוחם שספירת הימים היא מן התורה גם בזמן הזה, ואילו ספירת השבועות מדרבנן לפי שהיא תלויה בעומר, ועפי"ז כתב שאם שכח למנות ימים חוזר ומברך, ואם שכח שבועות אינו חוזר ומברך. אך הוסיף שזהו דווקא בסוף השבוע, אך באמצע השבוע הרי יש פוסקים שכתבו שאף לכתחילה אין צריך למנות אלא את השבועות, ולכן לא יחזור לברך. אבל בהמשך דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יד)] הוכיח מ'''שבולי הלקט''' שבסוף השבוע אף אם הזכיר רק השבועות ולא הימים חזור ומברך וכן פסק למעשה שבאמצע השבוע אינו חוזר ומברך, ובסוף השבוע חוזר ומברך בין אם הזכיר רק ימים ובין אם הזכיר רק השבועות. והמשנה ברורה ב'''שער הציון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=187 (ט)] כתב בשמו שצריך לחזור ולספור בברכה, ולא חילק בין סוף השבוע לאמצע השבוע, (ולכא' לא דק). גם דחה הראיה שהביא משבולי הלקט, לפי שהשב"ל לשיטתו אזיל שסובר שספירת העומר גם בזה"ז היא מן התורה. ולכן הכריע שם וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=187 (ז)] לספור בלא ברכה. | ||
==ספירה בראשי תיבות== | ==ספירה בראשי תיבות== | ||
בשו"ת '''מהר"ש הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&st=&pgnum=16 (ה)] נשאל על אדם שאמר לחבירו קודם ספירת העומר 'היום ל"ג בעומר', האם יצא ידי חובת ספירה ושוב אינו יכול לספור בברכה. והשיב שלא יצא ידי חובה מכמה טעמים, ובין השאר כתב שכיון שלא הזכיר בפירוש שלושים ושלושה אלא רק אמר ל"ג בראשי תיבות לא יצא ידי חובה. ואף שבגט אם כותב י"ד במקום ארבעה עשר הגט כשר, שאני התם שאינו מן התורה רק חכמים תיקנו זמן בגט לגילוי מילתא בעלמא, אבל כאן עצם הספירה היא מן התורה והסופר בראשי תיבות כאילו לא מנה עדיין. אך בסוף דבריו שם מסיק שאם בירך על הספירה ואמר היום ד' לעומר, יצא ואינו צריך לספור שוב כיון שמצאנו בכה"ג בגט שמועיל, אבל אם אמר סתם בלא ברכה היום ד' לעומר, לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה. אמנם אם אמר ל"ג בעומר לא יצא מטעם אחר, לפי [[#ספר ימים לבד או שבועות לבד|שלא הזכיר שבועות]]. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&st=&pgnum=138 (בית יוסף ד"ה שטה י"ח)] חלק עליו וכתב שהמונה בראשי תיבות הוי מנין ויצא בדיעבד, וכדבריו כתב גם בספר '''גט פשוט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19319&st=&pgnum=97 (קכו עג)]. אמנם דעת ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) שצריך לחזור ולמנות בברכה אף אם לא הגיע לכלל שבועות, רק אמר היום ד' ימים לעומר, לא יצא ידי חובה {{ראה עוד|נוסח הספירה וברכתה|ספירה בראשי תיבות}}. <BR/> | בשו"ת '''מהר"ש הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&st=&pgnum=16 (ה)] נשאל על אדם שאמר לחבירו קודם ספירת העומר 'היום ל"ג בעומר', האם יצא ידי חובת ספירה ושוב אינו יכול לספור בברכה. והשיב שלא יצא ידי חובה מכמה טעמים, ובין השאר כתב שכיון שלא הזכיר בפירוש שלושים ושלושה אלא רק אמר ל"ג בראשי תיבות לא יצא ידי חובה. ואף שבגט אם כותב י"ד במקום ארבעה עשר הגט כשר, שאני התם שאינו מן התורה רק חכמים תיקנו זמן בגט לגילוי מילתא בעלמא, אבל כאן עצם הספירה היא מן התורה והסופר בראשי תיבות כאילו לא מנה עדיין. אך בסוף דבריו שם מסיק שאם בירך על הספירה ואמר היום ד' לעומר, יצא ואינו צריך לספור שוב כיון שמצאנו בכה"ג בגט שמועיל, אבל אם אמר סתם בלא ברכה היום ד' לעומר, לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה. אמנם אם אמר ל"ג בעומר לא יצא מטעם אחר, לפי [[#ספר ימים לבד או שבועות לבד|שלא הזכיר שבועות]]. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&st=&pgnum=138 (בית יוסף ד"ה שטה י"ח)] חלק עליו וכתב שהמונה בראשי תיבות הוי מנין ויצא בדיעבד, וכדבריו כתב גם בספר '''גט פשוט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19319&st=&pgnum=97 (קכו עג)]. אמנם דעת ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) שצריך לחזור ולמנות בברכה אף אם לא הגיע לכלל שבועות, רק אמר היום ד' ימים לעומר, לא יצא ידי חובה {{ראה עוד|נוסח הספירה וברכתה|ספירה בראשי תיבות}}. <BR/> | ||