9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
| שורה 30: | שורה 30: | ||
הקשה ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא), איך ס"ד הגמרא לומר לדעת חכמים שזה וזה גורם מותר, והרי מסקנת הגמרא שזה וזה גורם אסור לדעת רבנן, מפורשת כבר במשנה שהם אוסרים לזרוע ירקות תחת האשרה בימות החמה מפני שנהנים מהצל שלה? | הקשה ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא), איך ס"ד הגמרא לומר לדעת חכמים שזה וזה גורם מותר, והרי מסקנת הגמרא שזה וזה גורם אסור לדעת רבנן, מפורשת כבר במשנה שהם אוסרים לזרוע ירקות תחת האשרה בימות החמה מפני שנהנים מהצל שלה? | ||
ותירץ, שבתחילה סברה הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה אחת ביחד, כגון קרקע ונבייה שמגדלים ומצמיחים, אבל הצל והקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש. אך למסקנת הגמרא אפילו זה נחשב זה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, ולכן חכמים שאוסרים מוכח שסוברים זה וזה גורם אסור.<BR/> | ותירץ, שבתחילה סברה הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה אחת ביחד, כגון קרקע ונבייה שמגדלים ומצמיחים, אבל הצל והקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש. אך למסקנת הגמרא אפילו זה נחשב זה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, ולכן חכמים שאוסרים מוכח שסוברים זה וזה גורם אסור.<BR/> | ||
ב''' תוספות רבנו יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה זורעין) נמצאו דברים דומים, אלא שהוא כותב כן לא רק לחוה אמינא של הגמרא, אלא גם למסקנה, שכל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. | ב''' תוספות רבנו יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה זורעין) נמצאו דברים דומים, אלא שהוא כותב כן לא רק לחוה אמינא של הגמרא, אלא גם למסקנה, שכל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. וכן היא דעת ה'''רמב"ן''' (מט א ד"ה והא) שמה שמסיקה הגמרא שלרבנן זה וזה גורם אסור, אינו הכוונה למה שאסרו במשנתינו, אלא למשנה המובאת להלן שאוסרים זריית עבודה זרה לרוח, וכפי שיתבאר להלן. | ||
=== דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה === | === דעת ר' יוסי בדין נטיעת ערלה === | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
ה'''מאירי''' (מח ב ד"ה אמר המאירי וזורעין לכתחילה) כתב שהלכה כר' יוסי דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אסור בימות החמה, מטעם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל, ומותר רק ביעבד משום זה וזה גורם. אמנם בימות הגשמים מותר אף לכתחילה לזרוע. אמנם הביא שיש אומרים שדין זריעת הירקות כולה כדין דיעבד (וכמו שיתבאר להלן), והוסיף שיש אוסרים לכתחילה אף בימות הגשמים. | ה'''מאירי''' (מח ב ד"ה אמר המאירי וזורעין לכתחילה) כתב שהלכה כר' יוסי דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה אסור בימות החמה, מטעם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל, ומותר רק ביעבד משום זה וזה גורם. אמנם בימות הגשמים מותר אף לכתחילה לזרוע. אמנם הביא שיש אומרים שדין זריעת הירקות כולה כדין דיעבד (וכמו שיתבאר להלן), והוסיף שיש אוסרים לכתחילה אף בימות הגשמים. | ||
דעת ה'''רמב"ן''' | דעה ייחודית היא דעת ה'''רמב"ן''' (מט א ד"ה והא דאמרינן) שחולק על רש"י בהבנת הגמרא וממילא גם במסקנת ההלכה. | ||
<BR/>לדעת הרמב"ן מה שאמרה הגמרא שר' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר שהם סוברים זה וזה גורם אסור, אין הכוונה לזריעת ירקות בימות החמה, שאין זה נקרא זה וזה גורם לפי שהנאת הצל והנאת הקרקע הנאות שונות הן, וכל אחת עומדת בפני עצמה. שאין נחשב זה וזה גורם אלא כאשר נצטרפו יחד איסור והיתר מאותו המין. והראיה שהרי בתחילת הסוגיה סברה הגמרא שרבנן סוברים זה וזה גורם מותר. אלא כוונת הגמרא שרבנן סוברים זה וזה גורם אסור במה שאסרו זריית עבודה זרה לרוח, לפי שהיא נעשית זבל ונהנים ממנה.<BR/> | |||
בהתאם לכך סובר הרמב"ן להלכה שאף שהלכה כר' יוסי שזה וזה גורם מותר, מ"מ זריעת ירקות תחת האשרה בימות החמה אסורה, שבזה לא חלק ר' יוסי, לפי שאין זה כלל מענין זה וזה גורם, אלא רק האשרה היא הגורמת. ולדעתו אסור להינות מהם אפילו בדיעבד, אף שבסוף נשאר בצ"ע לענין דיעבד.<BR/> | |||
לענין ימות הגשמים לא הזכיר הרמב"ן בפירוש מה הדין, אך מסתבר שבזה מודה שמותר אפילו לכתחילה לזרוע, כיון שהלכה כר' יוסי, שזה וזה גורם מותר, ואף לדעת רבנן הוא מותר מפני שסוברים הם שמה שמשביח בנבייה פוגם בצל. | |||
== לכתחילה או בדיעבד == | == לכתחילה או בדיעבד == | ||