הבדלים בין גרסאות בדף "תענית בכורות"
(יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|מסכת סופרים כא א||פסחים י א||אורח חיים תע}} המנהג שבכורות מתענין בערב פסח == מקור המנהג == מובא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שאין להתענות בכל חודש ניסן, מלבד הבכורות שמתענים בערב פסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה. <BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות...") |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו. | <BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו. | ||
בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, | בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז ב'''ירושלמי''' (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ופירש ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, משום שרבי היה בכור. לעומת זאת דעת ר' תנחומא היא שרבי לא אכל בערב פסח מפני שהיה איסטניס, ואם היה אוכל בבוקר, לא היה מצליח לאכול בערב. | ||
<BR/>עוד מובא שם שרב יונה מעיד על אביו שכן היה אוכל אף שהיה בכור. | |||
=== הראשונים === | |||
חלק מהראשונים הזכירו מנהג זה להלכה. כן כתב ה'''רא"ש''' (פסחים י יט) שמהירושלמי יש סעד למה שנהגו הבכורות לצום בערב פסח, וכן ממסכת סופרים הנ"ל. | |||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (פסחים נ א) הביא את שתי הדעות בירושלמי, והכריע שהמנהג שהבכורות מתענים בערב פסח הוא שריר וקיים. | |||
<BR/>הרמב"ן ב'''מלחמת השם''' (פסחים טו ב) הביא שתי הדעות מהירושלמי, אך נראה שלא הכריע ביניהן. | |||
<RB/>ב'''מרדכי''' (פסחים תריא) כתב שעכשיו נהגו שהבכורות מתענין בערב פסח, אף שבירושלמי אינו מוכרח שזה היה טעמו של רבי. | |||
<BR/>עוד ראשונים שהזכירו את המנהג לצום - ה'''אגודה''' (מסכת סופרים כ), '''מחזור ויטרי''' (רנז), '''ספר הרוקח''' רמה, רע), '''שיבלי הלקט''' (רח), המאירי ב'''מגן אבות''' (כג), '''אבודרהם''' (סדר ההגדה). | |||
== טעם המנהג == | == טעם המנהג == | ||
גרסה אחרונה מ־23:54, 23 במרץ 2025
| משנה: | מסכת סופרים כא א |
| ירושלמי: | פסחים י א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תע |
המנהג שבכורות מתענין בערב פסח
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא במסכת סופרים (כא א) שאין להתענות בכל חודש ניסן, מלבד הבכורות שמתענים בערב פסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה.
מבואר מזה שמנהג היה לבכורות להתענות בערב פסח, ולא נאמר שם הטעם למנהג זו.
בבבלי לא מוזכר המנהג להתענות בערב פסח, אך נמצא לו רמז בירושלמי (פסחים י א) שם מובא שרבי לא היה אוכל כלל, לא חמץ ולא מצה בערב פסח, ופירש ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי, משום שרבי היה בכור. לעומת זאת דעת ר' תנחומא היא שרבי לא אכל בערב פסח מפני שהיה איסטניס, ואם היה אוכל בבוקר, לא היה מצליח לאכול בערב.
עוד מובא שם שרב יונה מעיד על אביו שכן היה אוכל אף שהיה בכור.
הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק מהראשונים הזכירו מנהג זה להלכה. כן כתב הרא"ש (פסחים י יט) שמהירושלמי יש סעד למה שנהגו הבכורות לצום בערב פסח, וכן ממסכת סופרים הנ"ל.
גם הריטב"א (פסחים נ א) הביא את שתי הדעות בירושלמי, והכריע שהמנהג שהבכורות מתענים בערב פסח הוא שריר וקיים.
הרמב"ן במלחמת השם (פסחים טו ב) הביא שתי הדעות מהירושלמי, אך נראה שלא הכריע ביניהן.
עוד ראשונים שהזכירו את המנהג לצום - האגודה (מסכת סופרים כ), מחזור ויטרי (רנז), ספר הרוקח רמה, רע), שיבלי הלקט (רח), המאירי במגן אבות (כג), אבודרהם (סדר ההגדה).