10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נרות חנוכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מבואר שמה שכתוב עד שתכלה רגל מן השוק, אין הכוונה שבתוך זמן זה אם כבה הנר צריך להדליקו שוב, אלא שאם לא הדליק בשקיעת החמה, יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. או הסבר נוסף, שזמן זה משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, הוא שיעור הזמן שצריך הנר לדלוק. | <BR/>וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מבואר שמה שכתוב עד שתכלה רגל מן השוק, אין הכוונה שבתוך זמן זה אם כבה הנר צריך להדליקו שוב, אלא שאם לא הדליק בשקיעת החמה, יכול להדליק עד שתכלה רגל מן השוק. או הסבר נוסף, שזמן זה משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, הוא שיעור הזמן שצריך הנר לדלוק. | ||
=== מחלוקת הראשונים בפירוש 'לשיעורה' === | === מחלוקת הראשונים בפירוש 'לשיעורה' === | ||
'''רש"י''' (כא ב ד"ה לשיעורה) הסביר את התירוץ השני בגמרא, שהכוונה היא שצריך שיהיה שמן כשיעור הזה שידלק משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, אבל אם כבתה תוך זמן זה אינו צריך להדליקה. כן פירש גם '''רבנו חננאל''' (כא ב). | '''רש"י''' (כא ב ד"ה לשיעורה) הסביר את התירוץ השני בגמרא, שהכוונה היא שצריך לכתחילה שיהיה שמן כשיעור הזה שידלק משקיעת החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, אבל אם כבתה תוך זמן זה אינו צריך להדליקה. כן פירש גם '''רבנו חננאל''' (כא ב). | ||
<BR/>ב'''רי"ף''' (ט א) אמנם מובא הסבר זה לפי חלק מהגירסאות, אבל כתב גם שאם היה הנר דולק משקיעת החמה עד שכלתה רגל מן השוק, יכול אחר כך לכבותה אם ירצה, או להשתמש לאורה. | <BR/>ב'''רי"ף''' (ט א) אמנם מובא הסבר זה לפי חלק מהגירסאות, אבל כתב גם שאם היה הנר דולק משקיעת החמה עד שכלתה רגל מן השוק, יכול אחר כך לכבותה אם ירצה, או להשתמש לאורה. | ||
[[להלן]] יובאו דברי הפוסקים בדין זה – כמה זמן צריכים הנרות להיות דלוקים, ואם מותר לכבותן או להשתמש בהן לאחר ההדלקה. | |||
== שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' == | == שיעור הזמן של 'עד שתכלה רגל מן השוק' == | ||
<BR/>עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שזהו שם אומה מלקטי עצים שנשארים בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם ומבעירים בבתיהם אור, וכשנגמרים להם העצים, יוצרים וקונים מאותם תרמודאי. כלומר שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. וכן פירש גם הרי"ף וכל הראשונים. | <BR/>עוד מבואר בגמרא שם שעד שתכלה רגל מן השוק הוא עד שיכלו רגלם של תרמודאי, ופירש '''רש"י''' (ד"ה רגלא) שזהו שם אומה מלקטי עצים שנשארים בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם ומבעירים בבתיהם אור, וכשנגמרים להם העצים, יוצרים וקונים מאותם תרמודאי. כלומר שמותר להדליק גם אחרי שהשוק ריק מאנשים ונשארו רק אותם מוכרי עצים. ורק כאשר גם הם הולכים לבתיהם, זהו כבר זמן שאין להדליק בו. וכן פירש גם הרי"ף וכל הראשונים. | ||
<BR/>ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה. | <BR/>ה'''רי"ף''' (ט ב) הוסיף שאותם תרמודאי מתעכבין אחר זמן שקיעה החמה כמו חצי שעה עד שמגיעים לבתיהם, וכן העתיק ה'''רא"ש''' (ב ג). וב'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתוב 'כמו חצי שעה או יתר' וכן הוא ב'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות) וב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). וב'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) הלשון - שאותם אנשים מתעכבים '''עד''' חצי שעה. | ||
== פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה == | == פירוש 'שקיעת החמה' לענין הדלקת נרות חנוכה == | ||
בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) דייק בלשונו ולא כתב 'משתשקע החמה' כפי שאמרה הגמרא, אלא כתב 'אחר שקיעה', ולכאורה כוונתו בסוף השקיעה. | בעל '''הלכות גדולות''' (חנוכה ד"ה והיכא) דייק בלשונו ולא כתב 'משתשקע החמה' כפי שאמרה הגמרא, אלא כתב 'אחר שקיעה', ולכאורה כוונתו בסוף השקיעה. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
<BR/>גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) יש קצת לדייק, שכתבו שיש להדליק '''בלילה''' מיד, משמע קצת אחרי השקיעה. | <BR/>גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) יש קצת לדייק, שכתבו שיש להדליק '''בלילה''' מיד, משמע קצת אחרי השקיעה. | ||
וכן נראה מדברי ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שלמד שדעת בעל הלכות גדולות שאין להדליק קודם השקיעה, ממה שהביא את הגמרא האומרת ששלושה כוכבים הוי לילה. וביאר הרשב"א שכוונתו לומר שאין להדליק קודם לכן, שאם לא כן למה הזכיר גמרא זו כאן בהלכות חנוכה. ומכלל דברי הרשב"א מבואר שזמן הדלקת הנרות הוא בלילה, כלומר משיצאו שלושה כוכבים. | וכן נראה מדברי ה'''רשב"א''' (כא ב ד"ה הא) שלמד שדעת בעל הלכות גדולות שאין להדליק קודם השקיעה, ממה שהביא את הגמרא האומרת ששלושה כוכבים הוי לילה. וביאר הרשב"א שכוונתו לומר שאין להדליק קודם לכן, שאם לא כן למה הזכיר גמרא זו כאן בהלכות חנוכה. ומכלל דברי הרשב"א מבואר שזמן הדלקת הנרות הוא בלילה, כלומר משיצאו שלושה כוכבים. | ||
<BR/>ב'''טור''' (אורח חיים תרעב) העתיק דבריו להלכה בזה הלשון "מצותה מסוף שקיעת החמה". וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרעב א) פתח בלשון הרמב"ם וכתב "אין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה", והוסיף כלשון הטור "אלא עם '''סוף''' שקיעתה". | <BR/>ב'''טור''' (אורח חיים תרעב) העתיק דבריו להלכה בזה הלשון "מצותה מסוף שקיעת החמה". וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרעב א) פתח בלשון הרמב"ם וכתב "אין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה", והוסיף כלשון הטור "אלא עם '''סוף''' שקיעתה". וב'''בית יוסף''' (תרעב ד"ה ואהא דתניא) כתב בהסבר דעת הטור, שבתחילת השקיעה עדיין היום גדול, ולכן אין זה זמן הדלקה. | ||
=== | |||
אבל בספר '''יראים''' (רעד) לר' אליעזר ממיץ כתב שמצות נר חנוכה משתשקע החמה בעוד יום קצת, שכיון שהתחיל להחשיך לא הוי כשרגא בטיהרא, ואדרבה בזמן זה אנשים מתחילים לשוב לבתיהם ורואים הנרות מבעוד יום ותמהים, ובזה איכא פירסומי ניסא. וב'''בית חדש''' (תרעב א) כתב שלשיטתיה אזיל גם לענין שבת, שמשתשקע החמה הכוונה קודם שתשקע. | |||
=== שולחן ערוך ואחרונים === | |||
=== אם מותר להדליק קודם השקיעה === | === אם מותר להדליק קודם השקיעה === | ||
ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. מבואר מדבריו שההדלקה צריכה להיות בדיוק בשקיעה, לא לפני ולא אחרי. | ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה ד ה) כתב שאין מדליקין נר חנוכה קודם שקיעת החמה, אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. מבואר מדבריו שההדלקה צריכה להיות בדיוק בשקיעה, לא לפני ולא אחרי. | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס. | ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר) כתב שאין להדליק קודם השקיעה, דשרגא בטיהרא מאי מהני, ואין בה פרסום הנס. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה), והוסיף שיש מי שאומר שאם מדליק קודם זמן זה אינו מברך. אמנם בהמשך דבריו כתב שמי שהוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה, אך צריך שיתן בה שמן יותר משיעור הדלקה כדי שידלק הנר עד דכליא רגלא דתרמודאי. | <BR/>כן כתב גם ה'''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה), והוסיף שיש מי שאומר שאם מדליק קודם זמן זה אינו מברך. אמנם בהמשך דבריו כתב שמי שהוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה, אך צריך שיתן בה שמן יותר משיעור הדלקה כדי שידלק הנר עד דכליא רגלא דתרמודאי. | ||
=== שיטת ההלכה === | |||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב ב), ציטט לשון הרמב"ם שלא מקדימים ולא מאחרים זמן ההדלקה. אמנם הוסיף שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה, ובלבד שיתן שמן כשיעור שידלק עד שתכלה רגל מן השוק. | |||
=== זמן ההדלקה בשבת === | === זמן ההדלקה בשבת === | ||
== סוף זמן הדלקת הנרות == | == סוף זמן הדלקת הנרות == | ||
| שורה 37: | שורה 43: | ||
=== בזמן הזה שמדליקים בפנים === | === בזמן הזה שמדליקים בפנים === | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) שבזמן הזה ש[[מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית מפני הסכנה]], אין לחוש מתי מדליק, שהרי אין היכרא ופרסומי ניסא אלא לבני הבית. והביא דבריהם ה'''רשב"א''' (ד"ה והא נמי). וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה דאי), וב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) נתן גדר למצוותה עד עלות השחר. וכן הסכימו ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר). וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה דאי) הוסיף שעל כל פנים גם היום זריזים מקדימים למצוות, ולכן לכתחילה מצוה להדליקה משתשקע החמה. | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה דאי) שבזמן הזה ש[[מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית מפני הסכנה]], אין לחוש מתי מדליק, שהרי אין היכרא ופרסומי ניסא אלא לבני הבית. והביא דבריהם ה'''רשב"א''' (ד"ה והא נמי). וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה דאי), וב'''ספר התרומה''' (רכח ד"ה והלכה כרב ור' יוחנן) נתן גדר למצוותה עד עלות השחר. וכן הסכימו ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה אחר). וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה דאי) הוסיף שעל כל פנים גם היום זריזים מקדימים למצוות, ולכן לכתחילה מצוה להדליקה משתשקע החמה. | ||
<BR/>ב''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה) הביא גם הוא ענין זה שהאידנא שרי להדליק גם לאחר זמן זה לכתחילה ואף לברך. ובשם ר' יצחק דאנן כתב שזמנה עד עמוד השחר. והוסיף בשם '''רבנו פרץ''' שנכון להדליק כל זמן שבני הבית נעורים ולא הלכו לישון. | <BR/>ב''כלבו''' (מד ד"ה ומצות נר חנוכה) הביא גם הוא ענין זה שהאידנא שרי להדליק גם לאחר זמן זה לכתחילה ואף לברך. ובשם ר' יצחק דאנן כתב שזמנה עד עמוד השחר. והוסיף בשם '''רבנו פרץ''' שנכון להדליק כל זמן שבני הבית נעורים ולא הלכו לישון. וכן הובא כל זה ב'''ארחות חיים''' (א חנוכה טו). | ||
ה'''אור זרוע''' (חנוכה שכב) הזכיר שהאידנא מדליקים בתוך הבית, ולא קפדינן על שיעור השמן שבנר, הואיל ואין הנר נראה להולכים ושבים מבחוץ. אך לא כתב שמטעם זה רשאי להדליק גם אחר שכלה רגל מן השוק, אלא רק לענין שיעור השמן שצריך לשים בנר. | ה'''אור זרוע''' (חנוכה שכב) הזכיר שהאידנא מדליקים בתוך הבית, ולא קפדינן על שיעור השמן שבנר, הואיל ואין הנר נראה להולכים ושבים מבחוץ. אך לא כתב שמטעם זה רשאי להדליק גם אחר שכלה רגל מן השוק, אלא רק לענין שיעור השמן שצריך לשים בנר. | ||
ב'''מהרי"ל''' (חנוכה) מובא שנשאל מי ששכח להדליק מה דינו, והשיב שיכול להדליק כל הלילה עד עלות השחר. ואין הדברים מבוארים שם אם זהו דווקא האידנא או אף בזמנם. אך כתב שביום אינו יכול להדליק דלא הוי פירסומי ניסא, דשרגא בטיהרא מאי מהני. | ב'''מהרי"ל''' (חנוכה) מובא שנשאל מי ששכח להדליק מה דינו, והשיב שיכול להדליק כל הלילה עד עלות השחר. ואין הדברים מבוארים שם אם זהו דווקא האידנא או אף בזמנם. אך כתב שביום אינו יכול להדליק דלא הוי פירסומי ניסא, דשרגא בטיהרא מאי מהני. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים תרעב) הביא דברי התוספות שבזמן הזה אין להקפיד, אבל כתב שנראה לו שגם לדידן צריך לדקדק בשיעור זמן ההדלקה, לפי שאנו מדליקים בפתח הבית ויש היכרא לעוברים ושבים. | ה'''טור''' (אורח חיים תרעב) הביא דברי התוספות שבזמן הזה אין להקפיד, אבל כתב שנראה לו שגם לדידן צריך לדקדק בשיעור זמן ההדלקה, לפי שאנו מדליקים בפתח הבית ויש היכרא לעוברים ושבים. | ||
=== שיטת ההלכה === | |||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעב א) ציטט לשון הרמב"ם שאין מקדימים ואין מאחרים, ולא הזכיר כלל דברי הראשונים שכתבו שבזמן הזה אין צריך להקפיד בזה שיש פירסומי ניסא לבני ביתו. | |||
</BR>ובסעיף שאחר זה (ב) כתב שאם שכח או הזיד ולא הדליק, מדליק עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כחצי שעה. וזהו לכתחילה, אך אם עבר גם זמן זה ולא הדליק מדליק כל הלילה. אך לאחר מכן אין לו תשלומין ביום או בלילה שלאחריו. | |||
=== לא הדליק כל הלילה === | === לא הדליק כל הלילה === | ||
ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (תרלד) נשאל על אדם שלא הדליק לילה אחד. והשיב דאינו יכול להדליק ביום לפי שאין פירסומה ניכר. וכל שכן שלא ידליק בשאר לילות. הובאו דבריו ב'''מרדכי''' (שבת ב רסח). | ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (תרלד) נשאל על אדם שלא הדליק לילה אחד. והשיב דאינו יכול להדליק ביום לפי שאין פירסומה ניכר. וכל שכן שלא ידליק בשאר לילות. הובאו דבריו ב'''מרדכי''' (שבת ב רסח). | ||
<BR/>וב'''שו"ת מהרי"ל''' הביא דבריו, וכתב שאין הכוונה שבשאר הלילות לא ידליק כלל, שאין זה כ[[ספירת העומר שבעינן תמימות]], שכל יום נס בפני עצמו הוא. אלא כוונת המהר"ם שבשאר הלילות אינו יכול להשלים את הלילה שהפסיד. וכן פירש ה'''אגודה''' (שבת ב לא), וכן פירש גם ה'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפו), והוסיף להטעים הדבר, שאם ידליק בלילות הבאים גם על אותו היום, הרי שאינו ניכר עושה כבית הלל שמוסיף והולך כל יום אחד, ואמרי אינשי שעובר על דברי חכמים הוא. | <BR/>וב'''שו"ת מהרי"ל''' הביא דבריו, וכתב שאין הכוונה שבשאר הלילות לא ידליק כלל, שאין זה כ[[ספירת העומר שבעינן תמימות]], שכל יום נס בפני עצמו הוא. אלא כוונת המהר"ם שבשאר הלילות אינו יכול להשלים את הלילה שהפסיד. וכן פירש ה'''אגודה''' (שבת ב לא), וכן פירש גם ה'''שיבולי הלקט''' (חנוכה קפו), והוסיף להטעים הדבר, שאם ידליק בלילות הבאים גם על אותו היום, הרי שאינו ניכר עושה כבית הלל שמוסיף והולך כל יום אחד, ואמרי אינשי שעובר על דברי חכמים הוא. | ||
<BR/>גם ה'''רוקח''' (חנוכה רכו) כתב כדברי המהר"ם מרוטנבורג, וכן כתב ה'''טור''' (תרעב) בשם ריב"א. והובאו דברים אלו ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרעב ד"ה ומ"ש ואם עבר). | <BR/>גם ה'''רוקח''' (חנוכה רכו) כתב כדברי המהר"ם מרוטנבורג, וכן כתב ה'''טור''' (תרעב) בשם ריב"א. והובאו דברים אלו ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרעב ד"ה ומ"ש ואם עבר). | ||
== משך הזמן שצריכים הנרות להיות דולקים == | |||
ה'''גמרא''' (כא ב) בתירוצה השני הסבירה את דברי הברייתא שצריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, שהכוונה 'לשיעורה'. והסביר '''רש"י''' שם שצריך לתת שמן בנר בכמות כזו שידלק מן השקיעה עד שתכלה רגל מן השוק. אבל אם [[כבתה אין זקוק לה]] לחזור ולהדליקה. וכתבו הראשונים (כלבו, ארחות חיים) ששיעור השמן שצריך לתת בכל נר הוא שמינית ביצה. שמצאנו בנרות של בית המקדש שהיו נותנים בכל נר חצי לוג שהם ג' ביצים לי"ב שעות (לילה שלם בממוצע). נמצא ביצה לד' שעות, ואם כן לחצי שעה די בשמינית ביצה. | |||
[[קטגוריה: חנוכה]] | [[קטגוריה: חנוכה]] | ||
[[קטגוריה: שבת כא:]] | [[קטגוריה: שבת כא:]] | ||
[[קטגוריה: מגילה וחנוכה פרק ד]] | [[קטגוריה: מגילה וחנוכה פרק ד]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תרעב]] | [[קטגוריה: אורח חיים סימן תרעב]] | ||