9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום"
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
<BR/>וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'. | <BR/>וב'''בית חדש''' (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'. | ||
אמנם ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&st=&pgnum=246 (סד)] כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות. | אמנם ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&st=&pgnum=246 (סד)] כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות. וב'''מחצית השקל''' (ד"ה אבל המנהג) כתב שאנו אומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג. | ||
== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | == סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
וב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים. | וב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים. | ||
ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | |||
ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&st=&pgnum=246 (סד)] כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' [[#פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'|וכדלעיל]] וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'. | ה'''רמ"א''' כתב בסתם שמסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' ולא פירט אם אומרים אותו בכל הג' פעמים או רק בשחרית. | ||
<BR/>ב'''שו"ת מהרש"ל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43039&st=&pgnum=246 (סד)] כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' [[#פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'|וכדלעיל]] וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'. | |||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (נא ז) הביא דברי המהרש"ל (ולא דייק בדבריו, אבל במחצית השקל ובר' עקיבא איגר בגליון תיקנו), וכתב שהמנהג כהכלבו לסיים בכל הג' פעמים ב'ואנחנו נברך יה'. וה'''גר"א''' (ד"ה ואומרים) כתב גם כן שאומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג. | |||
== כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא == | == כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא == | ||