הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

סמיכת גאולה לתפילה (עריכה)

גרסה מ־23:38, 11 ביולי 2017

נוספו 990 בתים , 23:38, 11 ביולי 2017

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

10,105

עריכות

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 === טעמי המנהג ===
-בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=57 (סדר שבתות ד"ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], וכן כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ד ב ד"ה דאמר) בשמו. והוסיף רב עמרם שם, שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש"י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&st=&pgnum=327&hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו בנוסף על התפילה הרגילה.
+בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=57 (סדר שבתות ד"ה שאילו)] הביא תשובת '''רב נטרונאי גאון''' שמדבריה עולה שתיקנו את פסוקי 'יראו עינינו' ואת הברכה שלאחריה, משום שקיימא לן ש[[תפילת ערבית רשות]], והוסיף שזהו דווקא ביום חול, אבל בשבת מפני חשש המזיקין, לא היו מאריכין ולכן משמיטים תוספת זו. יותר מזה כתוב ב'''ספר הפרדס''' לרש"י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39330&st=&pgnum=327&hilite= (דש)] שהברכה נתקנה כדי '''להודיע''' שתפילת ערבית רשות ואין צריך לסמוך גאולה לתפילה. בדבריהם משמע שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' על התפילה הרגילה.
-<BR/>וב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) הביאו גם כן טעם זה, אבל בדבריהם מבואר שהיו אומרים תוספת זו במקום התפילה הרגילה, שכתבו שכיון שבתחילה תפילת ערבית היתה רשות, היו אומרים פסוקים אלו וחותמים בברכה ואומרים קדיש והולכים לבתיהם, ואמנם אף לאחר שכבר קבעו תפילת ערבית לחובה, נשאר הדבר כמו מנהג.
+<BR/>גם ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=2&format=pdf (ברכות ב א ד"ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf ברכות ד ב ד"ה דאמר)] משמע ש'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' הם לא במקום התפילה הרגילה אלא כתוספת. שכתבו שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.
-<BR/>כעין זה ביאר ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=105&hilite= (דין תפילת ערבית ג)], שכתב שכיון שתפילת ערבית רשות, היו כאלה שהיו עוזבים  את התפילה אחר ברכות קריאת שמע וקדיש, ולכן תיקנו י"ח אזכרות אלו במקום התפילה, להקל מעליהם שלא יתאחרו בבית הכנסת מפני המזיקין.
+<BR/>אמנם תוספות מיאן להסכים לדברי רב עמרם גאון שתיקנו יראו עינינו על סמך זה שתפילת ערבית רשות, שאם כן יש לנו לפסוק להלכה שתפילת ערבית חובה, שהרי קיימא לן כר' יוחנן שצריך להסמיך גאולה לתפילה. ויש להעיר שבמקום אחר כתבו ה'''תוספות''' (כז ב ד"ה והלכתא) שכיון שהלכה כרב שתפילת ערבית רשות, לכך תיקנו פסוקים וקדיש בין גאולה לתפילה.
-<BR/>גם '''הרא"ש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37781&st=&pgnum=7 (ברכות א ה)] כתב כרבנו יונה, שתיקנו אזכרות אלו '''במקום''' תפילת ערבית, ולא בנוסף, אך לא הסכים לדברי רב עמרם גאון שזהו מפני שתפילת ערבית רשות, שהרי ר' יוחנן הוא המצריך לסמוך, ואם סובר הוא שתפילת ערבית חובה, והיה לנו לפסוק כוותיה. וסיים דמ"מ גם השתא שמתפללים תפילת ערבית בבית הכנסת, לא נתבטל המנהג.
-ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=2&format=pdf (ברכות ב א ד"ה מברך שתיים לפניה,][http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf ברכות ד ב ד"ה דאמר)] לעומת זאת כתבו להיפך, שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות, היתה סכנת מזיקים ולכן צריכים היו להמתין לחבריהם, והיו אומרים את הפסוקים האלו, כדי עד שחבריהם יסיימו. והוסיפו התוספות שזהו דווקא בבתי כנסת שלהם שהיו עומדים בשדה, אבל בבתי כנסיות שלנו, אין צריך להמתין לחבריהם אלא בלילה. משמע בתוספות שהיו אומרים תוספת זו '''בנוסף''' לתפילה עצמה, וכדי להאריך ולא כדי לקצר. וכן משמע בב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) שכתב שתיקנוה מפני המאחרים שלא ישארו לבדם בבית הכנסת ויסתכנו.
-*
+<BR/>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) הסכימו לטעמו של רב עמרם גאון, אבל בדבריהם מבואר שהיו אומרים תוספת זו '''במקום''' התפילה הרגילה, שכתבו שכיון שבתחילה תפילת ערבית היתה רשות, היו אומרים פסוקים אלו וחותמים בברכה ואומרים קדיש והולכים לבתיהם, ואמנם אף לאחר שכבר קבעו תפילת ערבית לחובה, נשאר הדבר כמו מנהג. כעין זה ביאר ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=105&hilite= (דין תפילת ערבית ג)], שכתב שכיון שתפילת ערבית רשות, היו כאלה שהיו עוזבים  את התפילה אחר ברכות קריאת שמע וקדיש, ולכן תיקנו י"ח אזכרות אלו במקום התפילה, להקל מעליהם שלא יתאחרו בבית הכנסת מפני המזיקין.
-*	'''האבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (תפילת ערבית של חול ד"ה ובעל המנהגות כתב)] מביא עוד טעם בשם בעל המנהגות - '''הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם'''  כשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע"כ תקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות.[[#הערות|{{גודל גופן|1|8}}]] ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו"ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם (וכן כתב הרשב"א בתשובה ח"א סי"ד).<BR>
+<BR/>גם '''הרא"ש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37781&st=&pgnum=7 (ברכות א ה)] כתב כרבנו יונה, שתיקנו אזכרות אלו '''במקום''' תפילת ערבית, ולא בנוסף, אך לא הסכים לדברי רב עמרם גאון שזהו מפני שתפילת ערבית רשות, שהרי ר' יוחנן הוא המצריך לסמוך, ויצא אם כן שסובר הוא שתפילת ערבית חובה, והיה לנו לפסוק כוותיה והרי קיימא לן כרב שתפילת ערבית רשות (וכפי שכתבו התוספות). וכתב הרא"ש שטעם המנהג הוא מפני שלא רצו להאריך בבית הכנסת מפני המזיקין, ולכן תיקנו יראו עינינו וקדיש, והולכים לבתיהם. וסיים שם דמ"מ גם השתא שכן מתפללים תפילת ערבית בבית הכנסת, לא נתבטל המנהגף ואומרים אותו בנוסף לתפילה.
-*	ובספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&st=&pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] מובא, שהטעם לאמירת "יראו עינינו" הוא כדי להודיע שתפילת ערבית היא רשות. על ידי כך שאנו עושים הפסק מכוון בין גאולה לתפילה אנו מראים בכך שאין זו תפילה מן המניין. לאחר מכן מסיימים בקדיש כדי לסמן את סיום התפילה ומי שרוצה יכול לשוב לביתו.
+<BR/>'''האבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (תפילת ערבית של חול ד"ה ובעל המנהגות כתב)] אחר שציטט טעמו של הרא"ש, מביא בשם '''בעל המנהגות''' (הראב"ד בעל ההשגות) שהסיבה שלא התפללו ערבית היא מפני שכשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע"כ תקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו"ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם, וגם הקדיש שאחר הפוסקים מוכיח שכסיום התפילה דמי. כן כתב גם ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד).<BR>
+ובספר '''שיבולי הלקט''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&st=&pgnum=88 (ענין תפילה סימן נב)] מובא, שהטעם לאמירת "יראו עינינו" הוא כדי להודיע שתפילת ערבית היא רשות. על ידי כך שאנו עושים הפסק מכוון בין גאולה לתפילה אנו מראים בכך שאין זו תפילה מן המניין. לאחר מכן מסיימים בקדיש כדי לסמן את סיום התפילה ומי שרוצה יכול לשוב לביתו.
 א.	האם רק הש"ץ אומרם או שזו חובה גם על היחיד: לפי טעמו של התוס' אפשר לומר, שרק הש"ץ צריך לאומרם ושאר הציבור ממתין. ולפי טעמי הרא"ש, הראב"ד ושיבולי הלקט - כל הציבור צריך לאומרם.<BR>