10,105
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הצגת הסוגיה== | ==הצגת הסוגיה== | ||
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח"כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, ו'''כל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא'''. | ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח"כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, ו'''כל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא'''. | ||
<BR/>עוד מבואר שם בגמרא שמחלוקת ר' יוחנן וריב"ל היא גם בסברה וגם בפסוק. | <BR />עוד מבואר שם בגמרא שמחלוקת ר' יוחנן וריב"ל היא גם בסברה וגם בפסוק. | ||
<BR/>בסברה - לדעת ר' יוחנן אף שעיקר הגאולה היתה בבוקר, מ"מ כיון שהגאולה התחילה מבערב, גם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה. ואילו ריב"ל סובר שכיון שעיקר הגאולה היא בבוקר, אין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערב. | <BR />בסברה - לדעת ר' יוחנן אף שעיקר הגאולה היתה בבוקר, מ"מ כיון שהגאולה התחילה מבערב, גם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה. ואילו ריב"ל סובר שכיון שעיקר הגאולה היא בבוקר, אין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערב. | ||
<BR/>בפסוק - מן הפסוק 'בשכבך ובקומך', מקיש ר' יוחנן שכיבה לקימה, כשם שבקימה יש לקרוא קודם את שמע ואחר כך להתפלל כך גם בשכיבה. ואילו ריב"ל אומר, כשם שבקימה קריאת שמע סמוך למיטתו, כך גם בשכיבה קריאת שמע סמוך למיטתו קודם שיישן, כלומר אחר התפילה. | <BR />בפסוק - מן הפסוק 'בשכבך ובקומך', מקיש ר' יוחנן שכיבה לקימה, כשם שבקימה יש לקרוא קודם את שמע ואחר כך להתפלל כך גם בשכיבה. ואילו ריב"ל אומר, כשם שבקימה קריאת שמע סמוך למיטתו, כך גם בשכיבה קריאת שמע סמוך למיטתו קודם שיישן, כלומר אחר התפילה. | ||
=== הפסקה ב'השכיבנו' === | === הפסקה ב'השכיבנו' === | ||
ה'''גמרא''' בסוף הסוגיה, שואלת היאך אנו אומרים ברכת 'השכיבנו', והרי בזה אנו מפסיקים בין גאל ישראל לבין תפילת עמידה, ומתרצת שכיון שתיקנו חכמים לומר 'השכיבנו', הרי זה כגאולה אריכתא. וראיה לזה, שהרי גם בשחרית תיקנו לומר קודם התפילה פסוק 'ה' שפתי תפתח', אלא שכיון שתיקנו כן, הרי זו תפילה אריכתא. וכן הדין לענין 'השכיבנו' שזה כגאולה אריכתא. | ה'''גמרא''' בסוף הסוגיה, שואלת היאך אנו אומרים ברכת 'השכיבנו', והרי בזה אנו מפסיקים בין גאל ישראל לבין תפילת עמידה, ומתרצת שכיון שתיקנו חכמים לומר 'השכיבנו', הרי זה כגאולה אריכתא. וראיה לזה, שהרי גם בשחרית תיקנו לומר קודם התפילה פסוק 'ה' שפתי תפתח', אלא שכיון שתיקנו כן, הרי זו תפילה אריכתא. וכן הדין לענין 'השכיבנו' שזה כגאולה אריכתא. | ||
'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ואע"ג) מבאר שכאשר הקב"ה ירד לנגוף את מצרים, היו ישראל מתפללים שיקיים ה' הבטחו ולא יתן למשחית לבוא אל בתיהם לנגוף. וכנגד אותה תפילה תיקנו לומר 'השכיבנו', ולכן אין זו הפסקה. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שגם בברכת השכיבנו יש גאולה מן המזיקים. | |||
=== להלכה === | === להלכה === | ||
הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | ||
<BR/>אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אבל ה'''תוספות''' שם דחו את דבריו, אם כן יצא לנו שר' יוחנן סובר שתפילת ערבית חובה, שהרי מחייב הוא כאן לסמוך, ואנן קיימא לן כרב שרשות היא. וסיימו התוספות שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות, לא קשיא הלכתא אהלכתא, שצריך לומר שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. | <BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אבל ה'''תוספות''' שם דחו את דבריו, אם כן יצא לנו שר' יוחנן סובר שתפילת ערבית חובה, שהרי מחייב הוא כאן לסמוך, ואנן קיימא לן כרב שרשות היא. וסיימו התוספות שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות, לא קשיא הלכתא אהלכתא, שצריך לומר שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב גם כן שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. | ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב גם כן שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
== טעם חשיבות סמיכת גאולה לתפילה == | == טעם חשיבות סמיכת גאולה לתפילה == | ||
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא '''תכף לגאולה תפילה''', ממה שכתוב בתהלים "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ומיד בסמוך "יענך ה' ביום צרה". ומוסיף שם ר' יוסי בר' בון שכל התוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום. ור' אמי אומר שמי שאינו תוכף גאולה לתפילה דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של המלך, וכשהמלך יצא אליו לראות מה הוא מבקש, מצאו לאותו אדם שכבר הלך משם. | ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא '''תכף לגאולה תפילה''', ממה שכתוב בתהלים "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ומיד בסמוך "יענך ה' ביום צרה". ומוסיף שם ר' יוסי בר' בון שכל התוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום. ור' אמי אומר שמי שאינו תוכף גאולה לתפילה דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של המלך, וכשהמלך יצא אליו לראות מה הוא מבקש, מצאו לאותו אדם שכבר הלך משם. | ||
<BR/>'''רש"י''' (ד ב ד"ה זה הסומך), מביא את דברי הירושלמי הללו, וכתב שצריך אדם לקרב את הקב"ה אליו על ידי ברכות וקילוסין של יציאת מצרים, ובעודו קרוב אליו יתבע צרכיו. | <BR />'''רש"י''' (ד ב ד"ה זה הסומך), מביא את דברי הירושלמי הללו, וכתב שצריך אדם לקרב את הקב"ה אליו על ידי ברכות וקילוסין של יציאת מצרים, ובעודו קרוב אליו יתבע צרכיו. | ||
<BR/>גם ב'''בבלי''' להלן (ט ב) כתוב שכל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל יום כולו. | <BR />גם ב'''בבלי''' להלן (ט ב) כתוב שכל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל יום כולו. | ||
ב'''רבינו יונה''' מובאים שני טעמים מדוע הסומך גאולה לתפילה זוכה לחיי העולם הבא: | ב'''רבינו יונה''' מובאים שני טעמים מדוע הסומך גאולה לתפילה זוכה לחיי העולם הבא: | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית. | הראשונים נתקשו בדבר היאך אומרים פסוקי יראו עינינו, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית. | ||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. והטעם שתיקנו כן, מפני שבתוך זמן זה יתפלל גם חבירו, וכך לא ילכו מבית הכנסת עד שיסיימו כולם. | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. והטעם שתיקנו כן, מפני שבתוך זמן זה יתפלל גם חבירו, וכך לא ילכו מבית הכנסת עד שיסיימו כולם. | ||
אמנם חלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. '''תלמידי''' '''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) העידו שהרמב"ן נמנע מלאומרה, וכן העיד ה'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון), וה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) כתב בשם התוספות ש'''ר' שמואל''' נמנע מלאומרה. | |||
אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן. ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) כתב שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. וב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה עריבת אדעתא דהכי. | |||