10,105
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== להלכה === | === להלכה === | ||
הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | ||
<BR/>אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. | <BR/>אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אבל ה'''תוספות''' שם דחו את דבריו, אם כן יצא לנו שר' יוחנן סובר שתפילת ערבית חובה, שהרי מחייב הוא כאן לסמוך, ואנן קיימא לן כרב שרשות היא. וסיימו התוספות שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות, לא קשיא הלכתא אהלכתא, שצריך לומר שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב גם כן שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. | |||
=== סמיכת גאולה לתפילה בשחרית === | === סמיכת גאולה לתפילה בשחרית === | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
*הסומך גאולה לתפילה מראה את עצמו כמי שמכיר שהוא עבד לה' מפני שגאלו, וע"י כן הוא עובדו ועושה רצונו ומצוותיו. בברכת גאל ישראל האדם מזכיר את החסדים והניסים שעשה ה' לנו שהוציאנו ממצרים להיות לו לעבדים, וכשמתפלל הוא עובד את ה' כמו שאמרו בבבא קמא (צב ב) "ועבדתם את ה' אלוקיכם - זו תפילה", וכשמראה את כל זה שהוא עבד לה' ועושה מצותיו זוכה ע"י כן לחיי העוה"ב.<BR> | *הסומך גאולה לתפילה מראה את עצמו כמי שמכיר שהוא עבד לה' מפני שגאלו, וע"י כן הוא עובדו ועושה רצונו ומצוותיו. בברכת גאל ישראל האדם מזכיר את החסדים והניסים שעשה ה' לנו שהוציאנו ממצרים להיות לו לעבדים, וכשמתפלל הוא עובד את ה' כמו שאמרו בבבא קמא (צב ב) "ועבדתם את ה' אלוקיכם - זו תפילה", וכשמראה את כל זה שהוא עבד לה' ועושה מצותיו זוכה ע"י כן לחיי העוה"ב.<BR> | ||
*כשמזכיר גאולת מצרים ומיד מתפלל, מראה את עצמו כמי שבוטח בה' ע"י התפילה, שהרי מי שאינו בוטח בה' לא מבקש כלום. כן מובא במדרש שמות רבה, עה"פ "וירא ישראל את היד הגדולה... ויאמינו בה' ובמשה עבדו" שכשראו ישראל את הניסים שעשה הקב"ה שלא כטבעו של עולם, בטחו בו, וכעת כשמזכיר את אותה הגאולה ואותו הבטחון שבטחו אבותינו ומתפלל מיד, מראה שגם הוא בוטח שה' יענה אותו כמו שענה את ישראל במצרים, ובזכות הבטחון הזה זוכה לחיי העוה"ב שהבטחון הוא עיקר היראה והאמונה ולפיכך זוכה בסיבתו לחיי העוה"ב. | *כשמזכיר גאולת מצרים ומיד מתפלל, מראה את עצמו כמי שבוטח בה' ע"י התפילה, שהרי מי שאינו בוטח בה' לא מבקש כלום. כן מובא במדרש שמות רבה, עה"פ "וירא ישראל את היד הגדולה... ויאמינו בה' ובמשה עבדו" שכשראו ישראל את הניסים שעשה הקב"ה שלא כטבעו של עולם, בטחו בו, וכעת כשמזכיר את אותה הגאולה ואותו הבטחון שבטחו אבותינו ומתפלל מיד, מראה שגם הוא בוטח שה' יענה אותו כמו שענה את ישראל במצרים, ובזכות הבטחון הזה זוכה לחיי העוה"ב שהבטחון הוא עיקר היראה והאמונה ולפיכך זוכה בסיבתו לחיי העוה"ב. | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה אמר מר) כתב שלא עבור הסמיכות גאולה לתפילה בלבד זוכה לעולם הבא, אלא שכל הזהיר בדברי חכמים לדקדק בהם ולקיימם, שאף בזו הוא זהיר לסמוך אפילו בלילה גאולה לתפילה, לכן זוכה לעולם הבא. | |||
== מנהג אמירת 'יראו עינינו' == | == מנהג אמירת 'יראו עינינו' == | ||
מנהג היה בימי הראשונים, ואפשר שאף קדום יותר, לומר מספר פסוקים אחר ברכת 'השכיבנו' ולאחריהם ברכת 'יראו עינינו'. ונתקשו הראשונים בדבר היאך עושים כן, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית. | מנהג היה בימי הראשונים, ואפשר שאף קדום יותר, לומר מספר פסוקים אחר ברכת 'השכיבנו' ולאחריהם ברכת 'יראו עינינו'. ותקנה זו תקנת ראשונים היתה לומר פסוקים שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שבתפילה, מפני שבתי כנסת שלהם היו רחוקים מן היישוב, והיו מתיראים להתעכב עד אחר תפילת ערבית, לכן היו אומרים פסוקים אלו וברכת 'יראו עינינו', וכשהיו מגיעים לבתיהם היו מתפללים שמונה עשרה. | ||
<BR/>ונתקשו הראשונים בדבר היאך עושים כן, והרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית. | |||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. והטעם שתיקנו כן, מפני שבתוך זמן זה יתפלל גם חבירו, וכך לא ילכו מבית הכנסת עד שיסיימו כולם. | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. והטעם שתיקנו כן, מפני שבתוך זמן זה יתפלל גם חבירו, וכך לא ילכו מבית הכנסת עד שיסיימו כולם. וב'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) שמחשש להפסק בין גאולה לתפילה נמנעו הרבה מן הגדולים לומרה, ושכן כתבו התוספות בשם '''ר' שמואל''', והוסיף שם שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות. כעין זה כתב ה'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) שהרמב"ן נמנע מלאומרו. אבל אנו מנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. | ||
=== נוסח 'יראו עינינו' === | |||
ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) תמה למה ברכת יראו עינינו אינה פותחת בברוך, שהרי אינה סמוכה לברכות קריאת שמע, שהרי היו אומרים פסוקים אלו בבית הכנסת כדי לא להתעכב שם בלילה, ולכן תיקנו פסוקים שיש בהם י"ח אזכרות. ואם כן לא פתחו בה בברוך. | |||