הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א, ד א-ב, ח ב, ט א||קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ב-ג}}
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א, ד א-ב, ח ב, ט א||קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ב-ג}}
עד מתי בלילה אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית.
עד מתי בלילה אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית.
==מחלוקת התנאים==
==מחלוקת התנאים והכרעת הבבלי==
ב'''משנה''' (ברכות א א) הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר.  
ב'''משנה''' (ברכות א א) הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר.  
<BR/>וב'''גמרא''' (ברכות ד א) מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם ואמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכן מובא ב'''ברייתא''' בגמרא (ד א), שחכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהיה אדם בא לביתו ואוכל קימעא וישן קימעא וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. לכן הקדימו את זמן הקריאה כדי שיכנס מיד לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל.  
<BR/>וב'''גמרא''' (ברכות ד א) מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם ואמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכן מובא ב'''ברייתא''' בגמרא (ד א), שחכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהיה אדם בא לביתו ואוכל קימעא וישן קימעא וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. לכן הקדימו את זמן הקריאה כדי שיכנס מיד לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל.  
שורה 16: שורה 16:
<BR/>אלא מתרץ הירושלמי, ששונה המקרה של בניו של רבן גמליאל, שם כבר אי אפשר לעשות כחמים שהרי כבר עבר הזמן, ולכן הורה להם רבן גמליאל לקרוא כדעתו. מה שאין כן במחלוקות של ר' מאיר ור' עקיבא עם חכמים, שם יכולים הם לעשות כחכמים.
<BR/>אלא מתרץ הירושלמי, ששונה המקרה של בניו של רבן גמליאל, שם כבר אי אפשר לעשות כחמים שהרי כבר עבר הזמן, ולכן הורה להם רבן גמליאל לקרוא כדעתו. מה שאין כן במחלוקות של ר' מאיר ור' עקיבא עם חכמים, שם יכולים הם לעשות כחכמים.


עולה מדברי הירושלמי באופן ברור, שרבן גמליאל וחכמים פליגי אהדדי, והלכה היא כחכמים.  
עולה מדברי הירושלמי שרבן גמליאל וחכמים פליגי אהדדי גם לענין דיעבד, והלכה היא כחכמים.  


==מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים==
==מחלוקת הראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים==
נחלקו הראשונים בכוונת דברי שמואל האם כוונתו שהלכה כרבן גמליאל לעומת חכמים, ולכתחילה מותר לקרוא עד עמוד השחר (וזה סותר לכאורה את הגמרא להלן שמשמע שהלכה כחכמים), או שכוונתו לפסוק כרבן גמליאל רק לעומת ר' אליעזר, אך מכל מקום לדינא הלכה כחכמים שמסכימים לרבן גמליאל בעיקרא דדינא אלא שעשו סייג לדבר.
נחלקו הראשונים בכוונת דברי שמואל האם כוונתו שהלכה כרבן גמליאל לעומת חכמים, ולכתחילה מותר לקרוא עד עמוד השחר (וזה סותר לכאורה את הגמרא להלן שמשמע שהלכה כחכמים), או שכוונתו לפסוק כרבן גמליאל רק לעומת ר' אליעזר, אך מכל מקום לדינא הלכה כחכמים שמסכימים לרבן גמליאל בעיקרא דדינא אלא שעשו סייג לדבר.