10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה."
מ
א.א העביר את הדף יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. לשם טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. בלי להשאיר הפניה: סוגיה שאינה ערוכה כבר הרבה זמן. יש צו...
עומר אינהורן (שיחה | תרומות) |
מ (א.א העביר את הדף יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. לשם טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה. בלי להשאיר הפניה: סוגיה שאינה ערוכה כבר הרבה זמן. יש צו...) |
||
| (9 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
רבנו יהונתן סובר שזה כלפי כל אדם. | רבנו יהונתן סובר שזה כלפי כל אדם. | ||
== פשט הגמרא לשיטתנו בראשונים == | |||
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באה אחת והעלה ליבו טינא(רש"י:"נימוק מרוב אהבה, נטמטם ליבו והעלה חולי"), ובאו ושאלו לרופאים,ואמרו:(הרופאים) אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים:'''(על המקרה הזה)'''ימות ואל תבעל לו; תעמוד לפניו ערומה. ימות ואל תעמוד לפניו ערומה; תספר עימו מאחורי הגדר(=ב"ייחוד"). ימות ולא תספר עימו מאחורי הגדר. | |||
פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני, חד אמר: אשת איש הייתה, וחד אמר: פנויה הייתה. בשלמא למאן דאמר אשת איש הייתה. שפיר, אלא למאן דאמר פנויה הייתה מאי כוליה האי?{=מי שאמר אשת איש הייתה אמר טוב['''שכן שייך לגזור במקרה של החולי מאהבה הנ"ל שמא יגיעו לעברת עריות מיחוד, או עמידה לפניו ערומה''' (והאופציה השלישית אסורה שכן זה עריות גופא שזה מהשלוש עברות של יהרג ואל יעבור בלא קשר למקרה שלנו) '''וכמו שכתב רש"י שיש חשש כזה בתירוץ הבא:"שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות-לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה".''' '''אבל בפנויה מה כל כך החמרת? שכן יש פה פיקוח נפש, וגם אם יגיעו לעבירה אין זה ביהרג ואל יעבור''']} | |||
רב פפא אמר: משום פגם משפחה.{רש"י-"משום פגם משפחה-האשה שהיו בושין בדבר". '''כלומר, גזרו חכמים גם על פנויה במקרה של החולי מאהבה הנ"ל משום פגם משפחה.''' כלומר, שהמשפחה תתבייש מהדבר['''ויש להם להתבייש שכן זה יכול להגיע אפילו למקרה של ביאה, שכן רב פפא לא חלק על רב אחא בריה דרב איקא על המציאות שהם עלולות להגיע לביאה כמו שפירש רש"י אלא רק בגלל מה גזרו(ואין כאן מחלוקת במציאות)''']} רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות.['''כלומר, גזרו חכמים גם על פנויה במקרה של החולי מאהבה הנ"ל משום(כמו שכתב רש"י:)"שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות-לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה"(הערה: ובמקרה של האהבה הנ"ל קרוב הדבר ש"ימסרום להם לביאה" ייותר מאשר מקרה ללא האהבה הנ"ל, ושנכנס לכך אפילו למקרה של דיבור בייחוד(כדפירשנו) בכפיה, כדיש מפרשים כך, ראה לעיל בשיטות הראשונים)] | |||
ולינסבה מינסב! לא מייתבה דעתיה; כדר' יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר:"מים גנובים ימתקו ולם סתרים ינעם". | |||
== שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן קכז(הוזכר בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד"): == | == שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן קכז(הוזכר בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד"): == | ||
| שורה 43: | שורה 54: | ||
== ה"בית יוסף" == | == ה"בית יוסף" == | ||
בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד" הביא תשובה מתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן כנראה משום שהרא"ש הרי"ף ועוד רק ציטטו את הגמרא ועל כן אין סמך מובהק לפסוק מדבריהם. כתב הבית יוסף שמשמע קצת מדבריו(התשובה לעיל) שיהיה מותר אם יהיה פיקוח נפש, ותירץ שהרמב"ן בתשובתו(-אין זה אלא הרשב"א אלא הם מיוחסות לרמב"ן) הלך רק לפי טעמו שלו(הרמב"ן) שנגיעה היא מדרבנן ולכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות ומותר כשיהיה פיקוח נפש(הגר"א בסימן כ בשו"ע סימן קצה סעיף טז-יז הסביר שדעתו היא שכל לאו המשוייך ל3 החמורות יהיה ביהרג ואל יעבור, ולכן פה בדרבנן אינו ביהרג ואל יעבור. מה שמביא ראיה לפירושנו שדיבור מאחורי הגדר הכוונה | בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד" הביא תשובה מתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן כנראה משום שהרא"ש הרי"ף ועוד רק ציטטו את הגמרא ועל כן אין סמך מובהק לפסוק מדבריהם. כתב הבית יוסף שמשמע קצת מדבריו(התשובה לעיל) שיהיה מותר אם יהיה פיקוח נפש, ותירץ שהרמב"ן בתשובתו(-אין זה אלא הרשב"א אלא הם מיוחסות לרמב"ן) הלך רק לפי טעמו שלו(הרמב"ן) שנגיעה היא מדרבנן ולכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות ומותר כשיהיה פיקוח נפש(הגר"א בסימן כ בשו"ע סימן קצה סעיף טז-יז הסביר שדעתו היא שכל לאו המשוייך ל3 החמורות יהיה ביהרג ואל יעבור, ולכן פה בדרבנן אינו ביהרג ואל יעבור. מה שמביא ראיה לפירושנו שדיבור מאחורי הגדר הכוונה ל"ייחוד" האיש עם האשה שכן זהו איסור דאורייתא ולא דרבנן וכל מה שאסרו בגמרא ביהרג ואל יעבור זה איסור דאורייתא) וסיים בצריך עיון. אך אם נסביר כדפירושנו לעיל, מובן למה בפיקוח נפש במקרה הנ"ל(רופא ואשתו נידה) יהיה מותר. וגם לא יהיה צריך עיון, שכן זה גם לדעת הרמב"ם שנגיעה היא איסור דאורייתא שכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות. וגם זה התשובות המיוחסות לרמב"ן ואינם אלא תשובת הרשב"א ולכן תירוץ הבית יוסף שהרמב"ן הלך לפי טעמו שלו, אינו, שכן זה הרשב"א. | ||
פסק השו"ע סימן קצה סעיף יז: | |||
== פסק השו"ע סימן קצה סעיף יז: == | |||
בפשטות השו"ע פוסק שאין לרופא לממש דופק אשתו חולה זה כאשר אין בה סכנה(פיקוח נפש) שכן לא כתב במפורש שמדובר במקרה של פיקוח נפש אלא כתב בפשטות כבמקרה רגיל שאסור לעשות כן(וכן דייק בשו"ת זרע אמת חלק ג' חלק יורה דעה סימן קטז), וכדמשמע לבית יוסף בתשובת הרשב"א המיוחסת לרמב"ן. | בפשטות השו"ע פוסק שאין לרופא לממש דופק אשתו חולה זה כאשר אין בה סכנה(פיקוח נפש) שכן לא כתב במפורש שמדובר במקרה של פיקוח נפש אלא כתב בפשטות כבמקרה רגיל שאסור לעשות כן(וכן דייק בשו"ת זרע אמת חלק ג' חלק יורה דעה סימן קטז), וכדמשמע לבית יוסף בתשובת הרשב"א המיוחסת לרמב"ן. | ||
חיזוק נוסף לדעה זו בפסיקת השו"ע היא שבסימן קנז בו מפורטים המצבים בהם יש ציווי של יהרג ואל יעבור לא מוזכר שום ציווי | חיזוק נוסף לדעה זו בפסיקת השו"ע היא שבסימן קנז בו מפורטים המצבים בהם יש ציווי של יהרג ואל יעבור לא מוזכר שום ציווי לגבי אביזרייהו דגילוי עריות וכן גם אינו מוזכר איסור של אביזייהו דעבודה זרה או שפיכות דמים. | ||