10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
====מסקנת הגמרא להלכה==== | ====מסקנת הגמרא להלכה==== | ||
בסוף הסוגיה מביאה הגמרא (קכו ב) את דרשת רבי יצחק נפחא שהלכה כר' אליעזר, ומקשה על זה רב עמרם מהמשנה בסוף מסכת שבת ממעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, שמדבריהם למדו | בסוף הסוגיה מביאה הגמרא (קכו ב) את דרשת רבי יצחק נפחא שהלכה כר' אליעזר, ומקשה על זה רב עמרם מהמשנה בסוף מסכת שבת ממעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, שמדבריהם למדו שפוקקין בשבת. ואף שאביי מתרץ שסתמא דמתניתין בעירובין אתיא כר' אליעזר, מכל מקום מסיימת הגמרא שאפילו הכי מעשה רב, כלומר שהסתמא דמתני' דסוף מסכת שבת הוא הלכה למעשה שכן נהגו באותו מקרה שקרה, ושמע מינה שהלכה כרבנן. | ||
===סוגיה דעירובין=== | ===סוגיה דעירובין=== | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
====שיטת הרי"ף==== | ====שיטת הרי"ף==== | ||
ה'''רי"ף''' (שבת מט ב) העתיק דברי ר' אבא בר כהנא (ודלא כבגמ' רבי אבא בשם אב כהנא) שפקק החלון אינו צריך להיות לא קשור ולא תלוי אלא די בכך שהוא מתוקן לזה. וכן הכריע להלכה כחכמים ולא כר' אליעזר, כסוף דברי הגמרא שם (קכו ב) שמעשה רב עדיף. מבואר מדברי הרי"ף שבפקק החלון אין צורך בקשירה. | ה'''רי"ף''' (שבת מט ב) העתיק דברי ר' אבא בר כהנא (ודלא כבגמ' רבי אבא בשם אב כהנא) שפקק החלון אינו צריך להיות לא קשור ולא תלוי אלא די בכך שהוא מתוקן לזה. וכן הכריע להלכה כחכמים ולא כר' אליעזר, כסוף דברי הגמרא שם (קכו ב) שמעשה רב עדיף. מבואר מדברי הרי"ף שבפקק החלון אין צורך בקשירה. | ||
<BR/>אמנם במסכת עירובין פסק ה'''רי"ף''' (לד ב) כר' יהודה, שכן מבואר שם בגמרא שהלכה כמותו, ואם כן אסור לנעול בנגר המונח במדינה אלא רק אם הוא קשור. ומעתה יקשה על הרי"ף איך בפקק החלון לא הצריך קשירה ואילו בנגר של דלת הצריך קשירה, והרי מבואר בגמרא (שבת קכו א) שהמחלוקת לגבי פקק החלון היא אותה מחלוקת לגבי נגר הנגרר. כן הקשה '''בעל המאור''' (שבת מט א) ועוד ראשונים. | <BR/>אמנם במסכת עירובין פסק ה'''רי"ף''' (לד ב) כר' יהודה, שכן מבואר שם בגמרא שהלכה כמותו, ואם כן אסור לנעול בנגר המונח במדינה אלא רק אם הוא קשור. ומעתה יקשה על הרי"ף איך בפקק החלון לא הצריך קשירה ואילו בנגר של דלת הצריך קשירה, והרי מבואר בגמרא (שבת קכו א) שהמחלוקת לגבי פקק החלון היא אותה מחלוקת לגבי נגר הנגרר. כן הקשה '''בעל המאור''' (שבת מט א) ועוד ראשונים. ובשלמא לפי שיטת ר' ירמיה בסוגיה בשבת, דגם בחלון בעינן שיהיה קשור אתי שפיר הסוגיה דנגר בעירובין, אבל לפי מסקנת הגמרא שם דלא בעינן קשור אלא במתוקן סגי וכדעת רשב"ג, אם כן אתיא דלא כמאן בסוגיה דנגר. | ||
====שיטת בעל המאור==== | ====שיטת בעל המאור==== | ||
'''בעל המאור''' (שבת מט א) מכח קושיה זו הלך לפסוק הלכה דלא כר' אבא בר כהנא שס"ל שגם בתיקון החלון סגי בתיקון בלבד ולא בעינן קשור, ומה שדימה לדרשב"ג גבי קנה שהתקינו להיות פותח ונועל בו, אינו דומה לפי ששם הוא תשמיש המחובר ובזה סגי בתיקון בלבד, אך פקיקת החלון שהוא מחובר ממש ועשוי לתוספת אוהל, בזה בעינן קשירה דומיא דנגר. והוסיף שהרי בלאו הכי קיימא לן דלא לגמרי כרשב"ג דסגי בתיקון בעלמא, אלא כר' יוחנן שבעינן שיהיה עליו תורת כלי. | |||
====שיטת הרמב"ן ורוב הראשונים==== | |||
ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שבאמת קיימא לן כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. ואף שבעל המאור חילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר ואינו מחובר ממש, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת, אין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה. | |||
====הסבר הרא"ש בדעת הרי"ף==== | |||
==הכרעת הפוסקים== | |||
==מהו שיש תורת כלי עליו== | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||