הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:


===שיטת הרא"ש והרשב"א וסייעתם===
===שיטת הרא"ש והרשב"א וסייעתם===
<BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות א ט) כתב, שכיון שנפסקה הלכה כרבן גמליאל, אין צורך להחמיר ולקרוא עד חצות אלא אפשר לכתחילה לקרוא עד עלות השחר, שהרי גם חכמים לא חלקו עליו אלא בסייג. וסיים הרא"ש שמכל מקום לאכול ולשתות אסור לפני שיקרא ויתפלל שמא תחטפנו שינה, כמבואר בברייתא הנ"ל.
ה'''רא"ש''' (ברכות א ט) כתב, שכיון שנפסקה הלכה כרבן גמליאל, אין צורך להחמיר ולקרוא עד חצות אלא אפשר לכתחילה לקרוא עד עלות השחר, שהרי גם חכמים לא חלקו עליו אלא בסייג. וסיים הרא"ש שמכל מקום לאכול ולשתות אסור לפני שיקרא ויתפלל שמא תחטפנו שינה, כמבואר בברייתא הנ"ל.
<BR/>מבואר מדברי הרא"ש שהוא פוסק כהברייתא בדף ד: שאסור לאכול ולשתות קודם קריאת שמע, ואף שהגמרא הביאה ברייתא זו כהסבר להבנת דעת חכמים, ומשמע שאתיא אליבא דחכמים, מכל מקום אין זה סותר את דברי רבן גמליאל שלכתחילה מותר לקרוא עד עלות השחר ואין צורך לעשות סייג לקרוא עד חצות. וכן כתב ה'''בית יוסף'''  בדעת הרא"ש (אורח חיים רלה ד"ה ומ"ש רבינו ואפילו) שכל האיסור הוא לאכול קודם קריאת שמע, אבל אם אינו אוכל יכול אף לכתחילה להמתין מלקרוא עד עלות השחר.  
<BR/>מבואר מדברי הרא"ש שהוא פוסק כהברייתא בדף ד:, וכן הביאה בשלמותה להדיא לעיל (א ד), שאסור לאכול ולשתות ולישון קודם קריאת שמע, ואף שהגמרא הביאה ברייתא זו כהסבר להבנת דעת חכמים, ומשמע שאתיא אליבא דחכמים, מכל מקום אין זה סותר את דברי רבן גמליאל שלכתחילה מותר לקרוא עד עלות השחר ואין צורך לעשות סייג לקרוא עד חצות. וכן כתב ה'''בית יוסף'''  בדעת הרא"ש (אורח חיים רלה ד"ה ומ"ש רבינו ואפילו) שכל האיסור הוא לאכול קודם קריאת שמע, אבל אם אינו אוכל יכול אף לכתחילה להמתין מלקרוא עד עלות השחר.  


כן היא גם דעת ה'''רשב"א''' (ט א ד"ה ובני), שכתב שמתוך דברי רבן גמליאל מוכח שגם חכמים אינם חולקים שמותר לקרוא אחר חצות בדיעבד, אלא שנחלקו עליו בלכתחילה שלדעתם צריך להקדים ולקרוא עד חצות משום סייג. והוסיף הרשב"א שכיון שנפסקה הלכה כרבן גמליאל, ממילא אף לכתחילה מותר לקרוא אחר חצות. ומשמע בדברי הרשב"א שאף שרבן גמליאל הורה להם לעשות כחכמים מפני שהם לא היו עושים כדעת יחיד, אבל מ"מ לדידן איפסקא הלכה כרבן גמליאל.
כן היא גם דעת ה'''רשב"א''' (ט א ד"ה ובני), שכתב שמתוך דברי רבן גמליאל מוכח שגם חכמים אינם חולקים שמותר לקרוא אחר חצות בדיעבד, אלא שנחלקו עליו בלכתחילה שלדעתם צריך להקדים ולקרוא עד חצות משום סייג. והוסיף הרשב"א שכיון שנפסקה הלכה כרבן גמליאל, ממילא אף לכתחילה מותר לקרוא אחר חצות. ומשמע בדברי הרשב"א שאף שרבן גמליאל הורה להם לעשות כחכמים מפני שהם לא היו עושים כדעת יחיד, אבל מ"מ לדידן איפסקא הלכה כרבן גמליאל.