הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מת בשבת"

→ העריכה הקודמת

טלטול מת בשבת (עריכה)

גרסה מ־23:30, 28 בנובמבר 2016

נוספו 10,398 בתים , 23:30, 28 בנובמבר 2016

מ

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

10,107

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מקורות||שבת מג ב-מד א, צד ב||שבת כו כא,כג|אורח חיים שיא א-ה}}
 באילו תנאים ולאיזה צורך מותר לטלטל מת בשבת.
-{{מקורות||שבת מג ב-מד א, צד ב||שבת כו כא-כב|אורח חיים שיא א-ז}}
 ==סוגיית הגמרא==
-ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו [[טלטול מן הצד]], אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו [[#טלטול על ידי ככר או תינוק|ככר או תינוק]], שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת.
+ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו [[טלטול מן הצד]], אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו [[#טלטול על ידי ככר או תינוק|ככר או תינוק]], שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת {{ראה עוד|טלטול מת בשבת|הערות בפשט הגמרא}}.
 <BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם [[טלטול מן הצד]] שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא [[טלטול מן הצד]] שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא [[לכבות את הדלקה]] שהוא איסור חמור יותר.
 <BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה.
@@ שורה 22: / שורה 21: @@
 ==אם המיטה נעשית בסיס לדבר האסור ואסורה בטלטול==
+הקשו הראשונים, היאך מותר לטלטל את המיטה, והרי היא נעשית [[בסיס לדבר האסור]] למת ואסורה בטלטול כמת עצמו.
+'''בעל המאור''' (דפי הרי"ף מז ב) תירץ שאם מת בשבת, ודאי לא נעשית המיטה בסיס לדבר האסור אלא לדבר המותר, שבערב שבת היה חי. וגם אם מת בערב שבת, כיון שאין המיטה צריכה למת אלא כל עתיד הוא ליטלטל על גבי הקרקע אין כאן בסיס, שלא נעשה בסיס לדבר האסור אלא כשהדבר התחתון המותר צריך לאותו דבר האסור שמונח עליו.
+<BR/>ה'''רא"ש''' (ג יט) לעומת זאת מכח קושיה זו העמיד את הסוגיה במת בשבת שאז הוי כשוכח ומותר, אבל אם מת קודם השבת והיה מונח על המיטה, הוי כמניח מבעוד יום ונעשית המיטה בסיס לדבר האסור.
+ה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה איתמר) אחר שהביא תירוץ הרז"ה (ומשמע שהסכים לדבריו) כתב שבסוגיין אין צורך לכל זה, לפי שאפשר להעמיד שאינו מטלטל את המיטה אלא הופך את המת עצמו והוי טלטול כלאחר יד שהוא [[טלטול מן הצד]]. אמנם מסוף דברי ה'''רא"ש''' (ג יט) מבואר שאם דוחף את המת עצמו הרי זה טלטול כלאחר יד וקל יותר מטלטול מן הצד, ומותר אפילו שלא מפני הדלקה, דהוי כקש שעל גבי המטה שמנענעו בידו.
 ==טלטול מפני הדלקה הותר דווקא מן הצד או אפילו טלטול גמור==
@@ שורה 31: / שורה 36: @@
 לעומת זאת לדעת '''בעל המאור''' ר' יהודה בן לקיש התיר אפילו טלטול גמור מפני הדלקה, וכן דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה', תורת האדם) וכן כתבו הרא"ש (ג יט) והר"ן (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה אמר, חידושים מד א ד"ה הלכה) בדעת '''רש"י''' (דרוש מקור).
-<BR/>גם ה'''רא"ש''' עצמו סובר שמטעם שבהול על מתו יש להתיר אפילו טלטול גמור, אלא שסובר שזהו דווקא אם אין לו כיכר או תינוק, וגם אין לו אלא מטה אחת ואינו יכול לטלטל מן הצד.
+<BR/>גם ה'''רא"ש''' עצמו סובר שמטעם שבהול על מתו יש להתיר אפילו טלטול גמור, אלא שסובר שזהו דווקא אם אין לו כיכר או תינוק, וגם אין לו אלא מטה אחת ואינו יכול לטלטל מן הצד. וכן כתב ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים).
 בדעת ה'''רמב"ם''' (שבת כו כא) כתב ה'''ר"ן''' (מד א ד"ה הלכה) שסובר כרש"י שמפני הדלקה התירו אף טלטול גמור. אמנם מלשונו מוכח שצריך קודם להשתדל להניח אליו ככר או תינוק, ורק אם אין לו יכול להציל בטלטול גמור. וזהו כעין דברי הרא"ש שהצריך להפכו ממטה למטה אם יכול.
@@ שורה 41: / שורה 46: @@
 בגמרא דלעיל מבואר דגם לרב מותר לטלטל את המת על ידי שיניח עליו ככר או תינוק.
-כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש.
+===טעם ההיתר===
+כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שטעם ההיתר בטלטול על ידי כיכר או תינוק, הוא שעל ידי שמניח על המת כיכר או תינוק עושה את המת טפל אליהם ובכך מתירו בטלטול.
+<BR/>ומה שהתירו במת על ידי כיכר או תינוק, כתב '''רש"י''' (קמב ב ד"ה אלא למת) שהוא משום כבוד הבריות, וה'''רמב"ם''' (שבת כו כא) כתב שהוא משום שאדם בהול על מתו.
+===טלטול על ידי דבר אחר===
+====טלטול על ידי כסות שמניח עליו או שלבוש בה====
+כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' וב'''מרדכי''' (שבת ג שיב) בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).
 אבל ב'''רי"ד''' בפסקים (שבת מג ב ד"ה איתמר) ובתוספותיו (שבת מג ב ד"ה כי) כתב שככר או תינוק דווקא לפי שמוכחא מילתא שאינם של המת, אבל שאר כלים יש לומר תכריכי המת הן. ועוד, ששאר כלים יש נראה שתשמיש המת הם וקוברן עמו כדי לאוסרן בהנאה, אך ככר או תינוק ודאי אינם נכנסים עמו לקבר.
-<BR/>גם דעת ה'''ראבי"ה''' שבככר תינוק דווקא אבל שאר כלים לא, לפי שגבי מת קיימא לן כר' יצחק ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], אמנם באוכל ותינוק לא אמרינן הכי. והוכיח דבריו ממה שלגבי טלטול בר יונה אמר רבא שמניח עליו סכין ומטלטלו, ומדלא נקט סכין גם לגבי מת, מוכח דלא מהני.
+<BR/>גם דעת ה'''ראבי"ה''' (א שבת רד) שבככר תינוק דווקא התירו אבל שאר כלים לא, לפי שלגבי מת קיימא לן כר' יצחק ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], אמנם באוכל ותינוק לא אמרינן הכי. והוכיח דבריו ממה שלגבי טלטול בר יונה אמר רבא שמניח עליו סכין ומטלטלו, ומדלא נקט סכין גם לגבי מת, מוכח דלא מהני.
+ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה כתב המרדכי) הביא דברי ר' אביגדור שהתיר לטלטל מת הלבוש בכסותו גם בלא כיכר או תינוק, וכתב על זה דאין נראה כן מדברי רש"י והפוסקים, וגם כתב לחלק בין בגד שמניח על המת לבין בגד שלבוש בו, שכאשר הוא לבוש בבגד יש לומר דבטל הבגד למת ואסור לטלטלו.
+<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. והמשך דבריו (ד) הביא בשם יש מי שאומר את דעת ר' אביגדור שדווקא במת ערום הצריכו כיכר או תינוק, אבל אם הוא לבוש בכסותו אין צריך.
+<BR/>ב'''מגן אברהם''' (טז) דחה דברי הב"י לחלק בין כסות שלבוש בה לבין כסות המונחת עליו, וכתב שדווקא תכריכין שאינו עתיד לפשטן הם בטלים למת אבל כסותו שעתידים לפשטה ממנו אינה בטלה וחשיב ככיכר או תינוק. אבל ב'''באור הלכה''' (ד"ה יש מיש אומר אלא) דחה דברי המג"א והוכיח שגם כסות בטלה היא אצל המת, דאטו הגמרא במת עריטלאי עסקינן, וגם ק"ו הוא, אם מיטה שודאי עתיד הוא לרדת ממנה כל זמן ששוכב בה בטלה היא אליו ואי אפשר לטלטלו אגבה, כל שכן בגדיו שבטלים הם אצלו כיון שצריך הוא להן עתה, ואינם חשובים ככיכר או תינוק.
+כתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שלאו דווקא בגד אלא הוא הדין לשאר כלי היתר שיכול להניח על המת ולטלטלו, וכן הסכימו הפוסקים.
+<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם טו) הקשה על זה מהט"ז סימן ש"ח סק"ב שם מבואר שכל שהוא שלא לצורך אותו היום, אסור לטלטל אף כלי שמלאכתו להיתר, וזה שייך דווקא בכיכר אות תינוק.
+====קושיית ר' עקיבא איגר והתירוצים עליה====
+הקשה '''ר' עקיבא איגר''' בגליון הש"ס אמאי לא תהיה המטה במקום כיכר או תינוק ויטלטלו את המת אגב המיטה, ונשאר בצע"ג.
+כמה תירוצים נאמרו בזה באחרונים.
+<BR/>ה'''רש"ש''' בהגהותיו  (ד"ה היכא) כתב שהמיטה טפלה היא למת ולכן אינה חשובה ככיכר או תינוק לטלטל את המת אגבה, והביא לזה ראיה מהמשנה ש[[המוציא את המת במיטה]] לדעת ר' שמעון פטור, ומשמע שפטור אף על הוצאת המיטה, והיינו טעמא לפי שטפלה היא לו, כשם שטפלה המיטה לחי לדעת תנא קמא. כדברי הרש"ש מתבאר גם מתוך דברי ה'''באור הלכה''' שהובאו לעיל.
+<BR/>ויש מתרצים (דרוש מקור) שלא הותר טלטול אגב כיכר או תינוק אלא כאשר דבר ההיתר נמצא מעל המת, אך כאשר הוא נמצא תחת המת לא התירו.
+===בשאר דברים===
+ה'''גמרא''' (קמב ב) מביאה כמה הוראות של אמוראים שהתירו לטלטל ארנק ולבנה בחצר ע"י שמניח עליהם כיכר או תינוק. אבל רב אשי חלק על כל זה ואמר שלא התירו כיכר או תינוק אלא למת בלבד, ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה אלא למת) שהוא משום כבוד הבריות שהמת מוטל בחמה. אבל ה'''רמב"ם''' (כו כא) כתב הטעם מפני שאדם בהול על מתו ואם לא נתיר לו יבוא לכבות.
+<BR/>כדברי רב אשי נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' שם, וב'''טור''' (אורח חיים שיא) וב'''שלחן ערוך''' (שיא ה).
 ===להלכה===
 מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא א) פסק שאם יש כיכר או תינוק מטלטלו על ידיהם, ואם אין לו ככר או תינוק מטלטלו מן הצד על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. אם אין לו לא זה ולא זה, מטלטלו טלטול גמור. ובטעם הדבר ביאר ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה מת שמוטל) שכל היכא שאפשר לטלטל שלא באיסור, לא התירו לטלטלו בהדיא, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (שיא א).
+==טלטול המת לצורך מקומו של מת==
+כתב '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) שכל מה שאסרו במת לטלטלו מן הצד ולא התירו אלא ע"י כיכר או תינוק, הוא דווקא כאשר רוצה לטלטלו לצורך המת כגון מחמה לצל, אבל אם צריך למקומו של מת מותר לטלטלו מן הצד ולהפכו ממיטה למיטה, ש[[טלטול מן הצד#תירוץ התוספות וסייעתם|טלטול מן הצד לצורך דבר המותר]] שרי אף במת. וכתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רבנו ירוחם) שדבריו נכונים, וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שיא ה).
 ==הוצאת המת לרשות אחרת==
-ב'''גמרא'''' (שבת צד ב) מובא מעשה במקום הנקרא דרוקרת שהיה שם מת בשבת, והתיר רב נחמן בר יצחק להוציאו לכרמלית, וביאר שם טעמו ש[[גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה]].
+ב'''גמרא''' (שבת צד ב) מובא מעשה שהיה במקום הנקרא דרוקרת שנמצא שם מת בשבת, והתיר רב נחמן בר יצחק להוציאו לכרמלית, וביאר שם טעמו ש[[גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה]].
 ===האם מדובר היה במת שמוטל בחמה ומשום בזיון או דווקא מפני הדלקה===
@@ שורה 56: / שורה 87: @@
 ===האם צריך להניח ככר או תינוק===
-ב'''רש"י''' (ד"ה לאפוקיה) מבואר שגם כאשר מוציאו לכרמלית, צריך להניח עליו ככר או תינוק, שאף שמצד הוצאה לא הצריכו ככר או תינוק דגדול כבוד הבריות, מ"מ משום טלטול מוקצה צריך להניח.
+ב'''רש"י''' (ד"ה לאפוקיה) מבואר שגם כאשר מוציאו לכרמלית, צריך להניח עליו ככר או תינוק, שאף שמצד הוצאה מותר משום דגדול כבוד הבריות, מ"מ משום טלטול מוקצה צריך להניח כיכר או תינוק. וכתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לה ב ד"ה ודאמרינן) שאף שהתירו הוצאה לכרמלית משום גדול כבוד הבריות, ולכא' היה ראוי להתיר גם מוקצה, מ"מ כל מה שאפשר לתקוני מתקנינן.
+לעומת זאת ה'''רמב"ן''' (צד ב ד"ה הא דשרי, תורת האדם) כתב שהוצאה לכרמלית התירו אף בלא כיכר או תינוק, שלא להוסיף בהוצאה, דנהי דמת הותר להוציאו משום כבוד הבריות, כיכר ותינוק אין בזה כבוד הבריות ואסור. וכתב שכן נראה גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת כו כג) שלא הזכיר כיכר או תינוק בהוצאה לכרמלית. וב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה וגרסינן בהמצניע) שאין הכרע מסתימת דברי הרמב"ם לפי שהוא העתיק לשון הגמרא כמנהגו.
+===האם דווקא כשהסריח כבר או אפילו רק משום בזיון===
+מדברי ה'''רמב"ם''' (שבת כו כג) משמע שההיתר של הוצאה לכרמלית הוא דווקא כאשר הסריח כבר, לפי שכתב 'מת שהסריח בבית', אבל אם עדיין לא הסריח אסור, וכן כתב בדעתו להדיא ה'''מאירי''' שרק אחר שהסריח הותר לטלטלו ולהוציאו משום כבוד הבריות, לפי שכל שאינו מסריח אין כאן זלזול לפי שאינו ראוי לקבורה.
+<BR/>אבל ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומשמע מדברי רבנו) כתב שמדברי '''רש"י''' (מג ב ד"ה מת) מבואר דאפילו לא הסריח רק שסופו להסריח ע"י שעומד בחמה, מותר להוציאו לכרמלית, וכתב שכן משמע ב'''ר"ן''' וב'''טור'''.
+===אם מותר להוציאו אף לרשות הרבים===
+הקשה ה'''רמב"ן''' (תורת האדם) שלפי מה דקיימא לן כר' שמעון ש[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] מהתורה מותר, אם כן מותר יהיה להוציא מת אף לרשות הרבים, שהרי אינו צריך לגוף המלאכה ואין בזה אלא איסור דרבנן. ותירץ דאין הכי נמי דלר"ש מותר אף לרה"ר, אלא שבגמרא כך היה מעשה שהוציאו לכרמלית ושרי אף לר' יהודה. אך סיים הרמב"ן דמ"מ בעינן להוציאו ע"י תינוק כדברי רש"י אך לא ע"י כיכר שאינו טפל למת.
+<BR/>וכתב עוד, ש'''ר' חננאל''' אוסר לרשות הרבים, לפי שלא התירו אלא דבר שעיקרו מדברי סופרים, אבל הוצאה שעיקרה מן התורה אסור אף לכרמלית שהוא מדרבנן.
 [[קטגוריה:מוקצה]]
@@ שורה 63: / שורה 104: @@
 [[קטגוריה:שבת מד.]]
 [[קטגוריה:שבת צד:]]
+[[קטגוריה:שבת קמב:]]
 [[קטגוריה:שבת פרק כו]]
 [[קטגוריה:אורח חיים סימן שיא]]